קולנוע דוקומנטרי/תיעודי
הקולנוע התיעודי זהו ז'אנר של סוג סרטים המבוססים על צילום בזמן אמת ומטרתם להראות את המציאות כפי שהיא, ללא בימוי ומשחק של הדמויות המוצגות. הדמויות המצולמות מדברות ללא תסריט כתוב, אלא מציגות את מי הן ובכך משקפות את המציאות כפי שהיא ללא שום עיוות, בניגוד לסרטי קולנוע.
הסרט התיעודי אינו צפוי ולבמאי שלו אין כל שליטה על מה צפוי להיות בעתיד הסרט.
מכיוון שהדמויות בסרט הדוקומנטרי מגלמות את עצמן ולא שום דמות אחרת, אין כל דרך לדעת לאן יתפתח הסרט. הדמויות והעלילה יכולה להוביל למקומות בלתי צפויים ולקחת את הסרט לכיוון אחר לגמרי מהמתוכנן.
הסרט התיעודי אינו כולל שחקנים מקצועיים, אלא יכול להיות מבוסס על כל אדם וכל סיפור. אי לכך שאין לסרט תסריט, הסיפור של הדמויות והאופן שבו הן מציגות את עצמם זוהי העלילה המרכזית של הסרט ולכן ניתן לעשות סרט תיעודי על כל אחד, משום שבכל אחד מאיתנו חבוי סיפור.
למרות השוני, הסרט התיעודי דומה לסרט קולנוע בכך שהבמאי יכול לביים סצינה מסוימת. כלומר, אפילו שאין תסריט והבמאי לא מתערב בסיפור של הדמויות, הוא רשאי ויכול לבקש מגיבור הסרט לבצע פעולה מסוימת על מנת להמחיש את הנאמר. לדוגמא, אם הסרט מדבר על אדם שרוצה להפוך לזמר, הבמאי יכול לבקש ממנו שישיר משהו כך שהצופים יבינו את המטרה של הסרט. מכאן נובע, שאפילו שלבמאי אין התערבות בסרט באופן כללי והסרט כולו נבנה בצורה שהיא לא מבוימת, לפעמים לצורך המחשה והדגמה הוא כן מתערב באופן חלקי בדרך שלא תשנה את העלילה הכללית, אך תוסיף נפח לדמות.
ישנן שתי דרכים לצילום סרט דוקומנטרי, לרוב זהו תיעוד המציאות כפי שהיא, אך לעיתים זהו צילום בשחזור, כלומר הבמאי משחזר אירוע אמיתי כלשהו לצורך הסרט.
לפי הדרך הראשונה הבמאי אינו מתערב כלל, ואילו לפי הדרך השנייה לבמאי יש יד לגבי מהלך הסרט, אך עדיין באופן שיציג לנו את המציאות ללא כל שינוי או עיוות.
הסרט הדוקומנטרי למרות העדר אפקטים טכנולוגיים כמו בסרט קולנוע, יכול לגרום לאדם להתחבר אליו משום שהוא מספר סיפור שקרה באמת, ועל כן יכול לרגש ולצמרר ולגרום לקהל הצופים להזדהות ולהתחבר אליו.
לדוגמא, הסדרה "צל של אמת" מבוססת על עלילה של סרט תיעודי בה מוצגות הדמויות כפי שהן ומטרתה לשקף את המציאות ולהעביר את הסיפור שמדובר בסרט.
פרק 4 בסדרה :
.jpg)
הקולנוע התיעודי זהו ז'אנר של סוג סרטים המבוססים על צילום בזמן אמת ומטרתם להראות את המציאות כפי שהיא, ללא בימוי ומשחק של הדמויות המוצגות. הדמויות המצולמות מדברות ללא תסריט כתוב, אלא מציגות את מי הן ובכך משקפות את המציאות כפי שהיא ללא שום עיוות, בניגוד לסרטי קולנוע.הסרט התיעודי אינו צפוי ולבמאי שלו אין כל שליטה על מה צפוי להיות בעתיד הסרט.
מכיוון שהדמויות בסרט הדוקומנטרי מגלמות את עצמן ולא שום דמות אחרת, אין כל דרך לדעת לאן יתפתח הסרט. הדמויות והעלילה יכולה להוביל למקומות בלתי צפויים ולקחת את הסרט לכיוון אחר לגמרי מהמתוכנן.
הסרט התיעודי אינו כולל שחקנים מקצועיים, אלא יכול להיות מבוסס על כל אדם וכל סיפור. אי לכך שאין לסרט תסריט, הסיפור של הדמויות והאופן שבו הן מציגות את עצמם זוהי העלילה המרכזית של הסרט ולכן ניתן לעשות סרט תיעודי על כל אחד, משום שבכל אחד מאיתנו חבוי סיפור.
למרות השוני, הסרט התיעודי דומה לסרט קולנוע בכך שהבמאי יכול לביים סצינה מסוימת. כלומר, אפילו שאין תסריט והבמאי לא מתערב בסיפור של הדמויות, הוא רשאי ויכול לבקש מגיבור הסרט לבצע פעולה מסוימת על מנת להמחיש את הנאמר. לדוגמא, אם הסרט מדבר על אדם שרוצה להפוך לזמר, הבמאי יכול לבקש ממנו שישיר משהו כך שהצופים יבינו את המטרה של הסרט. מכאן נובע, שאפילו שלבמאי אין התערבות בסרט באופן כללי והסרט כולו נבנה בצורה שהיא לא מבוימת, לפעמים לצורך המחשה והדגמה הוא כן מתערב באופן חלקי בדרך שלא תשנה את העלילה הכללית, אך תוסיף נפח לדמות.
ישנן שתי דרכים לצילום סרט דוקומנטרי, לרוב זהו תיעוד המציאות כפי שהיא, אך לעיתים זהו צילום בשחזור, כלומר הבמאי משחזר אירוע אמיתי כלשהו לצורך הסרט.
לפי הדרך הראשונה הבמאי אינו מתערב כלל, ואילו לפי הדרך השנייה לבמאי יש יד לגבי מהלך הסרט, אך עדיין באופן שיציג לנו את המציאות ללא כל שינוי או עיוות.
הסרט הדוקומנטרי למרות העדר אפקטים טכנולוגיים כמו בסרט קולנוע, יכול לגרום לאדם להתחבר אליו משום שהוא מספר סיפור שקרה באמת, ועל כן יכול לרגש ולצמרר ולגרום לקהל הצופים להזדהות ולהתחבר אליו.
לדוגמא, הסדרה "צל של אמת" מבוססת על עלילה של סרט תיעודי בה מוצגות הדמויות כפי שהן ומטרתה לשקף את המציאות ולהעביר את הסיפור שמדובר בסרט.
פרק 4 בסדרה :
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה