" מתחת לכל ביקורת "
בכנס הוועדה לתרבות של עיתון הארץ , לאחר נאומה של מירי רגב, הופיע על הבמה אומן בשם אריאל ברונז . במהלך המופע שעלילתו משקפת אותו עצמו , מתאר אריאל את סיפורו של שמאלני קיצוני הומו , שיש לו חבר פלסטינאי והולך להפגנות נגד הכיבוש , שבסצינה אינטימית אחת חווה התגלות והופך לימני קיצוני. במהלך ההופעה צופים רבים קמו ועזבו את האולם או קראו קריאות בוז , וכאשר באו שומרים להוריד אותו מהבמה , הוא זרק על הקהל תפוזים , ותחב את דגל ישראל אל תוך ישבנו החשוף לעיני הקהל .
לפי דבריו של אריאל ברונז , המופע הינו מופע סאטירי שבא להעביר ביקורת על השמאל והימין במדינה , שלטענתו , הצביעות והגזענות מתבטאת אצל שני הצדדים. הוא מעביר את דעתו באופן אומנותי במופעו , וזריקת התפוזים שהינה חלק מן המופע נועדה על מנת להעביר באופן יותר ברור את המסר והביקורת שלו. לטענתו , המדינה שלנו מורכבת מאנשי ימין ושמאל שאינם ליברלים בכלל , הם בעצם צבועים וגזענים וחלקם גם הומופובים. מטרת המופע שלו היא לשקף את המציאות ואת האנשים במדינה , ובכך להעביר ביקורת על המדינה בה הוא חי ועל השלטון בארץ. הוא טוען שהמופע הינו סאטירי , ואין הכוונה לפגוע ולבזות את סמלי המדינה. מטרתו היחידה היא להעלות את המודעות למה שקורה במדינה , כשלדעתו , השלטון הוא הזוי וכך גם הצדדים הקיצוניים במדינה , הימין והמשאל. בנוסף , הסביר כי התקרית עם הדגל אינה חלק מהמופע הרגיל אלא תגובתו כנגד תגובות הבוז של הקהל. לפי הסברו , ישנו משפט ברוסית שאומר " דגל לך בתחת " כאיחול לאנשים שאינם מוכנים להקשיב או לשמוע. לטענתו , הקהל אינו רצה להקשיב למסר של המופע שלו ולכן עשה את המעשה שביצע , כמטאפורה על בסיס האימרה שגדל עליה.
לדעתי , למרות טיעוניו של אריאל המעשה שביצע אינו מוצדק. תחיבת הדגל , עם הרגש הלאומי אותו הוא מסמל , פשוט מבזה את כל העם ומראה חוסר כבוד מוחלט לאזרחים , לשלטון ולמדינה. אולי בשבילו , נעיצת הדגל בישבנו רק מציגה מטאפורה לפיה גדל , אך בעיני רוב האנשים זה פשוט מציג חוסר כבוד וזלזול בסמל של המדינה , שמייצג בעצם כל ישראלי במדינת ישראל.
אריאל לדעתי שגה בתגובתו המוגזמת ומעשיו הקיצוניים . בעוד הוא מעלה ביקורת כנגד הצביעות והגזענות של הימין והמשאל , שלא שוכח לתאר את הקיצוניות שלהם , הוא מתנהג בעצמו באופן קיצוני ומוגזם , שפשוט אינו מראה התנהגות ראויה ומכובדת. המטרה של המופע שלו אכן חשובה. לדעתי זה באמת צעד נכון להביע במופע אומנותי ביקורת סאטירית כנגד המתרחש במדינה , כל אחד ודעתו . במדינה דמוקרטית , יש לכל אחד מקום להציג את העמדה שלו ולהראות את השקפתו , אך כל זה בעוד הדבר אינו פוגע באחרים . לפי החוק , ישנה זכות של כל אדם לחופש הביטוי , אך כל עוד הוא אינו פוגע בכבודם של אחרים . ולמעשה , במעשיו אריאל ברונז פגע בכבוד האזרחים בישראל שהדגל מסמל אותם , פגע בחיילים שמקריבים את חייהם בשביל המדינה ובכללי בכל אחד שמחשיב עצמו לישראלי, משום שהדגל מסמל את האנשים והמקום , ובעיקר את הרצון של העם היהודי אשר התגשם ,והוא להקים מדינה יהודית בארץ ישראל. בישראל אין חוק שאוסר על התערטלות בציבור , אך יש סעיפים בחוק העונשין שמתייחסים למעשים מגונים בפומבי , גרימת מטרד ציבורי והתנהגות מגונה במקום ציבורי. אריאל ברונז עבר במעשיו על סעיפים אלו , ובכך בעצם הפך את המופע שלו מביקורת לגיטימית שמציגה את חופש הביטוי , למשהו שאסור על פי החוק. ולקהל , שבפניהם עשה זאת , היה את הזכות המלאה , לקום וללכת כחלק מחופש הביטוי שלהם.
לסיכום , לדעתי המופע של אריאל חצה את הגבול הדק בין חופש הביטוי לביזוי והשפלה של כבוד המדינה וכבוד האזרחים , מה שעובר על החוק . האומנות שלו היא לגיטימית כל עוד זה לא מגיע למצב בו יש פגיעה באחרים ועבירה על החוקים .
בכנס הוועדה לתרבות של עיתון הארץ , לאחר נאומה של מירי רגב, הופיע על הבמה אומן בשם אריאל ברונז . במהלך המופע שעלילתו משקפת אותו עצמו , מתאר אריאל את סיפורו של שמאלני קיצוני הומו , שיש לו חבר פלסטינאי והולך להפגנות נגד הכיבוש , שבסצינה אינטימית אחת חווה התגלות והופך לימני קיצוני. במהלך ההופעה צופים רבים קמו ועזבו את האולם או קראו קריאות בוז , וכאשר באו שומרים להוריד אותו מהבמה , הוא זרק על הקהל תפוזים , ותחב את דגל ישראל אל תוך ישבנו החשוף לעיני הקהל .לפי דבריו של אריאל ברונז , המופע הינו מופע סאטירי שבא להעביר ביקורת על השמאל והימין במדינה , שלטענתו , הצביעות והגזענות מתבטאת אצל שני הצדדים. הוא מעביר את דעתו באופן אומנותי במופעו , וזריקת התפוזים שהינה חלק מן המופע נועדה על מנת להעביר באופן יותר ברור את המסר והביקורת שלו. לטענתו , המדינה שלנו מורכבת מאנשי ימין ושמאל שאינם ליברלים בכלל , הם בעצם צבועים וגזענים וחלקם גם הומופובים. מטרת המופע שלו היא לשקף את המציאות ואת האנשים במדינה , ובכך להעביר ביקורת על המדינה בה הוא חי ועל השלטון בארץ. הוא טוען שהמופע הינו סאטירי , ואין הכוונה לפגוע ולבזות את סמלי המדינה. מטרתו היחידה היא להעלות את המודעות למה שקורה במדינה , כשלדעתו , השלטון הוא הזוי וכך גם הצדדים הקיצוניים במדינה , הימין והמשאל. בנוסף , הסביר כי התקרית עם הדגל אינה חלק מהמופע הרגיל אלא תגובתו כנגד תגובות הבוז של הקהל. לפי הסברו , ישנו משפט ברוסית שאומר " דגל לך בתחת " כאיחול לאנשים שאינם מוכנים להקשיב או לשמוע. לטענתו , הקהל אינו רצה להקשיב למסר של המופע שלו ולכן עשה את המעשה שביצע , כמטאפורה על בסיס האימרה שגדל עליה.
לדעתי , למרות טיעוניו של אריאל המעשה שביצע אינו מוצדק. תחיבת הדגל , עם הרגש הלאומי אותו הוא מסמל , פשוט מבזה את כל העם ומראה חוסר כבוד מוחלט לאזרחים , לשלטון ולמדינה. אולי בשבילו , נעיצת הדגל בישבנו רק מציגה מטאפורה לפיה גדל , אך בעיני רוב האנשים זה פשוט מציג חוסר כבוד וזלזול בסמל של המדינה , שמייצג בעצם כל ישראלי במדינת ישראל.
אריאל לדעתי שגה בתגובתו המוגזמת ומעשיו הקיצוניים . בעוד הוא מעלה ביקורת כנגד הצביעות והגזענות של הימין והמשאל , שלא שוכח לתאר את הקיצוניות שלהם , הוא מתנהג בעצמו באופן קיצוני ומוגזם , שפשוט אינו מראה התנהגות ראויה ומכובדת. המטרה של המופע שלו אכן חשובה. לדעתי זה באמת צעד נכון להביע במופע אומנותי ביקורת סאטירית כנגד המתרחש במדינה , כל אחד ודעתו . במדינה דמוקרטית , יש לכל אחד מקום להציג את העמדה שלו ולהראות את השקפתו , אך כל זה בעוד הדבר אינו פוגע באחרים . לפי החוק , ישנה זכות של כל אדם לחופש הביטוי , אך כל עוד הוא אינו פוגע בכבודם של אחרים . ולמעשה , במעשיו אריאל ברונז פגע בכבוד האזרחים בישראל שהדגל מסמל אותם , פגע בחיילים שמקריבים את חייהם בשביל המדינה ובכללי בכל אחד שמחשיב עצמו לישראלי, משום שהדגל מסמל את האנשים והמקום , ובעיקר את הרצון של העם היהודי אשר התגשם ,והוא להקים מדינה יהודית בארץ ישראל. בישראל אין חוק שאוסר על התערטלות בציבור , אך יש סעיפים בחוק העונשין שמתייחסים למעשים מגונים בפומבי , גרימת מטרד ציבורי והתנהגות מגונה במקום ציבורי. אריאל ברונז עבר במעשיו על סעיפים אלו , ובכך בעצם הפך את המופע שלו מביקורת לגיטימית שמציגה את חופש הביטוי , למשהו שאסור על פי החוק. ולקהל , שבפניהם עשה זאת , היה את הזכות המלאה , לקום וללכת כחלק מחופש הביטוי שלהם.
לסיכום , לדעתי המופע של אריאל חצה את הגבול הדק בין חופש הביטוי לביזוי והשפלה של כבוד המדינה וכבוד האזרחים , מה שעובר על החוק . האומנות שלו היא לגיטימית כל עוד זה לא מגיע למצב בו יש פגיעה באחרים ועבירה על החוקים .
