יום חמישי, 26 בנובמבר 2015

צילום עיתונאי סיכום 

הצילום העיתונאי הינו תיעוד אדם או אירוע . הצילום העיתונאי לעתים הוא מוקד העניין בידיעה עיתונאית חדשותית משום שהוא מתאר בצורה ויזואלית את הכתוב, ובכך מצליח להעביר תחושות לקורא .
צילום עיתונאי מתחלק לשני סוגים , צילום חדשותי וצילום מגזיני. הצילום החדשותי מתמקד באירועים ואנשים הנמצאים בחדשות , הוא צריך להיות בעל סיפור ולהעביר לציבור בצורה משמעותית את האירועים והמצב דרך התצלומים. לכן צילום חדשותי אמור להיות ברור ועוצמתי . צילום מגזיני לעומת זאת , הוא צילום מתוכנן מראש ומבוים על ידי הצלם , הציפייה ממנו שיהיה בעל איכות גבוהה ואמנותית.

תמונה עיתונאית מהאינטרנט 
התמונה הבאה צולמה לאחר תאונת דרכים קטלנית בכביש 65 , ליד עפולה  . 
הצילום ממחיש את זוועות התאונה ומראה לנו הקוראים , שוב , כמה מהר משהו יכול לקרות ועד כמה תאונות הדרכים הרסניות. בתאונה נהרגו גבר ואישה ובנם בן החמש , לאחר שהיה אי ציות לחוקי התנועה מצד הטרקטור שהתנגש ברכבם. 
הצילום העיתונאי צולם בזירת התאונה , אך לא ניתן לראות את הזירה במלואה. הצילום מתמקד בנזק החמור שנעשה לרכב ולשלולית הדם המזעזעת שתופסת ישר את העין וממחישה כמה חמור הנזק. 
צילום תמונה כה מזעזעת , לא קרה לשווא . תמונה כזו יכולה להעביר את המסר המשמעותי של הסכנות בתאונות הדרכים , ולטלטל את הקוראים על מנת שיקדישו יותר תשומת לב לחוקי התנועה ובכך ימנעו תאונות. 



בחרתי בתמונה זו בתור צילום עיתונאי משום שהיא מעבירה תחושות חזקות ויש לה עוצמה .
התמונה באיכות גבוהה , וכנראה צלם התמונה מיומן ומחושב משום שהוא ידע כיצד לצלם את התמונה בצורה הטובה ביותר.
התמונה מושכת את העין מידית , בגלל שלולית הדם שתופסת חלק נכבד מן התמונה , ובשילוב עם הרכב המפורק לאחר התאונה , יוצרת תחושה חזקה של תאונת דרכים ומעבירה את המסר בצורה חדה , משמעותית ומובנת.
התמונה למעשה יוצרת אצל הקורא רגשות של כעס , עצב , ותהייה לגבי מעורבות המשפחה המשוערת בתאונת הדרכים.
לדעתי , זו תמונה איכותית וברמה גבוהה שמעבירה את כל מושגי הצילום העיתונאי באופן ברור ומובהק.

תמונות עיתונאיות שאני צילמתי
3 תמונות של אירוע התהפכות המשאית במדבר יהודה . 






















התמונה שבחרתי :

בתמונה הבאה ניתן לראות משאית אשר התהפכה באמצע הכביש , במדבר יהודה. המשאית ההפוכה גרמה לפקק שנוצר בכביש , מה שלא רגיל לראות באמצע המדבר. 
זו לא פעם ראשונה שישנה התהפכות של משאית באמצע מדבר , בגלל הכבישים הצרים שאינם נותנים הרבה מרחב למשאית כה גדולה לעבור. לכן , ההתהפכות הנוספת הזו אולי תעורר את שר התחבורה לנקוט באמצעים על מנת לשפר את מצב הכבישים במדבר הנידח ולהפחית את כמות התאונות. 
נהג המשאית אינו נפגע בתאונה זו , אך נדרש גרר על מנת להזיז את המשאית מהכביש על מנת לאפשר מעבר לשאר הרכבים. 
הצילום מתמקד בעניין התאונה , ואף שאיכות התמונה אינה מעולה , הצילום ממחיש את האירוע שקרה ולכן נחשב לצילום עיתונאי נקודתי , שמתמקד באירוע שצולם בלהט הרגע. 


בחרתי דווקא את התמונה הזו מבין שלושת התמונות משום שמוקד משיכת העין בה זה האוטובוס ההפוך , ולא שום דבר אחר. בתמונה השנייה תשומת הלב נתפסת על האיש , שעומד יותר במרכז התמונה ועל כן זה מסיח את הדעת מן הנושא האמיתי של התצלום. בתמונה השלישית , הרקע אינו ברור והאיכות מטושטשת , לכן קשה להבין מה הולך בתמונה . 
למרות שאיכות הצילום בתצלום שבחרתי לאיו דווקא הכי טובה ,  היא ממחישה באופן הכי מובהק וברור את האירוע שרציתי להעביר , שהוא התהפכות האוטובוס. 
לכן, בגלל הנצחת הרגע והמטרה להעברת מסר ברור לקוראים תוך כדי התמקדות ישירה בנושא המרכזי , הצילום שבחרתי הכי מתאים מבין שלושת התצלומים שצילמתי. 


יום שני, 16 בנובמבר 2015

מגש הכסף 


מגש הכסף הינה תוכנית טלוויזיה בעלת 3 פרקים , בה ניתן לראות מזווית ראיה שונה את המצב החברתי והכלכלי של מדינת ישראל. במהלך הסדרה , אפשר לראות את תיאור הבעיות הכלכליות במדינת ישראל , ואיך למעשה הכלכלה בישראל פשוט לא עובדת. 
התוכנית בעצם מתמקדת בכלכלת המדינה . מושגים רבים הועלו במהלך התוכנית , המבטאים את השחיתות הכלכלית במדינתנו . 
במדינת ישראל קיים שיעור עוני מאוד גבוה , הגבוה ביותר בעולם המערבי , וזאת למרות ישראל אינה מדינה ענייה כלל . אז איך זה קורה ? 
" מגש הכסף" מספק לנו בעצם את התשובות לשאלות שלא חשבנו לשאול , אך הן קיימות ומקשות על האזרחים. 
אם אתם אי פעם תהיתם לאן נעלם הכסף שלכם , למה המיסים במדינה כה כבדים ומדוע המדינה לא עוזרת לעניים , מגש הכסף יספק לכם את התשובות ויוכיח אחת ולתמיד עד כמה מושחתת הכלכלה בישראל.

אחד מהדברים שאפשר לראות בסדרה את היותה של מדינת ישראל מדינה מאוד לא שוויונית. קיים בה פער מאוד גדול בין העניים לעשירים . אחת מהסיבות לעוני, היא החוסר תחרותיות בשוק. למעשה , המונופולים , חברות בלעדיות בשוק שיש להן שליטה על מוצרים בשוק , כלומר בתחום יצור מסוים בשוק ישנו מוכר אחד או מוכרים בודדים בלבד. המונופולים  יוצרים את חוסר התחרותיות בשוק , הם מציעים מוצרים ושירותים בכל ענף ובכך בעצם הם מנצלים את שליטתם בשוק על מנת להעלות את המחירים. דבר, זה גורם לתושבים לשלם הרבה מאוד כסף משום שאין להם ברירה אחרת . לדוגמה , בשוק המזון שולטות 5 חברות עיקריות ( תנובה, קוקה קולה, אסם, תלמה , שטראוס ) ולכן כאשר הן מעלות את מחיריהן , לצרכנים אין ברירה אחרת , אין חברות אחרות שיתחרו בחברות הענק ויוזילו את המחירים , והצרכנים נאלצים לעמוד בהעלאות המחירים התכופות , וזה מוביל למצב של פגיעה כלכלית באזרחי המדינה . 
אחד הגרומים לחוסר התחרותיות בשוק זה בעצם המכס
המכס הינו מס המוטל על יבוא של סחורות . מטרת המכס להגן על השווקים בישראל , ולא ליצור מצב בו יש פגיעה כלכלית בשוק הישראלי כתוצאה של יבוא מוצרים מארצות אחרות. 
שילום מס על יבוא מוצרים , בעצם מביא למצב שלא משתלם לייבא מוצרים . בחישוב העלויות , יוצא כי ייבוא מוצר מחו''ל יעלה יותר מאשר לקנות אותו מחברה אחרת. כך, המדינה דואגת שאנשים לא יתחרו בחברות הענק ולא ייווצר נזק לשוק הישראלי. 
נושא הפער הכלכלי בין תושבי המדינה שדובר בתוכנית , והחוסר שוויון מתבטא במכרזים . מכרז הוגן , הוא מעין מכירה פומבית לקניית חברות ומוצרים בהן מנצח זה שהציע את המחיר הנמוך ביותר על מנת לא לפגוע באזרחי המדינה. כאשר זוכה אותו אדם שהציע את ההצעה הנמוכה ביותר בחברה למשל , מוצריו ימכרו במחיר זול יותר וכך לא יפגעו האזרחים מבחינה כלכלית ולא ייווצר פער כלכלי כה גדול בין התושבים . בסדרה בעצם מראים לצופים שמכרז הוגן אינו מתנהל בישראל. דוגמת משאבי הגז מתארת זאת בצורה הכי טובה .
כאשר נמצא גז במדינת ישראל , במקם לבצע באופן חוקי מכרז על משאבי הגז , ולמכור לידי זה שקונה בהצעה הכי נמוכה , הזכיון על משאבי הגז בעצם ניתן לחברת מונופול . כלומר , לא התבצע שום מכרז הוגן על משאבי הגז , אלא הזכות ניתנה למקורבי הממשלה , ועוד בחינם ללא ל תשלום ותמלוגים. סיטואציה זו רק מראה לנו כמה שחיתות כלכלית יש במדינה , והיא זו שיוצרת את העוני במדינת ישראל, והגורם המשמעותי לפערים ברמת חיי האזרחים. 

השקרים שהמדינה מספרת לתושביה , גם הם נכללים בתוכנית. מדינת ישראל גורמת לאזרחים להאמין כי היותם של הציבור הערבי והחרדי עניים הוא שמביא אותנו למצב של עוני. המדינה טוענת כי יש לעזור לציבור בדרך של סובסידיה . וכדי שיהיה כסף לסבסד את הציבור היא מטילה מיסים כבדים על האזרחים. אך, לפי הממצאים ניתן לראות כי שיעור העובדים בציבור הערבי והחרדי עלה , ואם זאת המיסים לא מופחתים. הממשלה בעצם טוענת כי היא מתערבת במשק הלאומי ונותנת תמיכה כספית למצרכים או פעילויות שהיא מבקשת להוזיל. אך , בפועל הסובסידיה של הציבור הזקוק הינה רק תירוץ להעלאת המיסים שלנו , והעבודה הקשה של התושבים רק מעמיקה את העוני במדינה . 




במרכז הפרק השני של , מגש הכסף" עומד ירון זליכה .  
ירון זליכה היה החשב הכללי במשרד האוצר במדינת ישראל בעבר , וכיום הוא עובד בתור מרצה ומכהן כראש החוג לחשבונאות באוניברסיטה. ירון זליכה עזב את תפקידו בממשלה בגלל טענותיו על השחיתות בצמרת המדינה. הוא הפך להיות לאחד המבקרים החריפים במדינה למדיניות הכלכלית בישראל ולכן במהלך הפרק ניתן לראות את דעותיו הנוקשות כנגד הכלכלה במדינה , וחשיפה מוחלטת של השקרים , המניפולציות והשחיתויות של הממשלה כלפי אזרחיה . 

התוכנית מומלצת לכל אחד , היא מעבירה ביקורת על ניהול לא הוגן של הכספים במדינה ומראה לצופים חלק מן האמת שהם לא יכולים לראות בעצמם. ירון זליכה  מעביר את המסרים בצורה מובהקת , סוחפת וכריזמטית , תוך כדי שבירת מחסום הפחד אצל התושבים לשמוע על הכלכלה במדינה.  התוכנית מראה על זיהומה של האליטה הכלכלית במדינה ועל האופן שבו הכלכלה בארץ שלנו פשוט לא עובדת כראוי . התוכנית מעבירה לאזרחים מסר להתעורר , להיות יותר מעורבים במה שקורה ויותר חשופים לאמת המכוערת מאחורי הכלכלה במדינה . בסוף הפרק השני , ירון זליכה מצהיר בתושבים לבחור בשיקול דעת בבחירות הבאות , כי לטענתו , בעוד האזרחים ממשיכים לחשוב על ההיבט הפוליטי במהלך הבחירות לממשלה , המדינה ממשיכה לגנוב מהם כספים ומטילה מיסים כבדים . וברגע שהם יבחרו להנהלת המדינה מישהו שימור על האינטרסים הכלכליים של התושבים ויעצור את הביזיון , תיהיה פה מדינה אחרת , מדינת רווחה .