אתיקה עיתונאית 

אתיקה עיתונאית היא בעצם ההתנהגות לפיה אמורים להתנהל העיתונאים במקצועם , כאשר האתיקה מסייעת להם להבחין בין הדברים אותם אפשר לפרסם וכאלה שלא. האתיקה עוזרת להבדיל בין הטוב לרע ומאפשרת לעיתונאים לבצע את העבודה שלהם בצורה הטובה ביותר , מבלי לפגוע , להשמיט או לשקר בעת כתיבת ידיעה עיתונאית. האתיקה אינה חוק, ולכן

לכל מוסד אתיקה שונה, כך גם לעיתונאים , שהאתיקה שלהם הינה ייחודית

רק למקצועם הספציפי. 

ישנן אתיקות עיתונאיות רבות , והנה דוגמאות ל-3 אתיקות כאלו :

1) נאמנות לאמת - העיתונאי חייב לכתוב דברי אמת בפרסומיו , והאתיקה אוסרת עליו לפרסם משהו שאינו מדויק , שגוי או מטעה. העיתונאי נחשף להרבה מאוד מידע בגלל מקצועו , ולכן אמור לבדוק את נכונות הדברים לפני שמפרסם כתבה , תמונה או סרטון. הנאמנות לאמת חשובה ביותר , ואף הכרחית , על מנת לא להטעות את הציבור , ולא לגרום להם להאמין ולהשתכנע ממידע שאינו נכון . הנאמנות לאמת בעצם מתנגדת ונלחמת בפרסום דברי שקר , ומדריכה את העיתונאי להיצמד לאמת ולבדוק באופן יסודי את המקורות שלו לפני שמפרסם משהו . הכרחיות הדבר היא מכיוון שעיתונאי לא יכול להחזיר את הדברים לאחור , ברגע שמשהו יתפרסם ואנשים קראו והשתכנעו ממנו , יהיה הדבר מאוד קשה לגרום להם להאמין למשהו אחר , אפילו אם זו האמת. לכן על העיתונאי לא לפרסם שום מידע במודע או ברגע של רשלנות , שאינו חושף פרטים אמיתיים ומדויקים. בנוסף, העיתונאי לא אמור למנוע מעיתון או מכל מקור חדשותי אחר , לפרסם מידע חיוני שנוגע לציבור , ושוב, עליו להיצמד לאמת ולחשוף אותה בפני הציבור ובשום פנים ואופן לא להסתירה . העיתונאי ממלא חלק חשוב בגיבוש דעתם של הציבור לגבי נושאים שונים לכן חשוב כי יהיה נאמן לאמת , יחשוף פרטים מדויקים, אמינים ואמיתיים. 

2) פרטיות - בהתאם לזכותו של כל אדם לפרטיות בחייו האישיים , האתיקה העיתונאית מחייבת את העיתונאים שלא לחשוף מידע שנוגע לפרטיותו של אדם , מבלי הסכמתו לכך. הפרטיות של כל אדם נשמרת בזכויות שלו כבן אנוש , ולכן העיתונאים חייבים לכבד זכות זו ולא לפרסם מידע אודות חייו הפרטיים של אדם , ללא אישורו . מידע פוגעני , מעליב או מבזה , אותו חושף עיתונאי על בן אדם מסוים , נוגד את כללי האתיקה של העיתונאים , שלא אמורים לחדור לחייו של אדם , ולפרסם עליו מידע שלא מרצונו או כל מידע שפוגע בהם. אפשר לסטות מהאתיקה לפרטיות , רק כאשר מדובר בעניין ציבורי , ואז אתיקה מחייבת את העיתונאים לפלוש לפרטיות האדם ולהעביר את המידע לציבור הרחב , אך גם זה אמור להיות במידה הנכונה והראויה , ובאופן שיעשה נזק מינימלי לאדם שמידע אודותיו נחשף . פרסום מידע פרטי על אדם , דורש בירור עם אותו אדם , וידיעתו כי אותו המידע הולך להתפרסם עליו. נוסף על כך, האתיקה מחייבת לכתוב את תגובת אותו אדם , ובכך לתת לו הזדמנות לשפוף אור על הדברים שהתפרסמו ולהראות את הצד שלו . 

3) הצלת חיים - בעת הפעולה העיתונאית , נתקלים העיתונאים לא פעם במצבים קיצוניים , מאיימים ואף מסכני חיים. במצב כזה , העיתונאי יהיה שרוי בדילמה מוסרית , שמצד אחד עליו לספק את הסיפור ולעשות את העבודה שלו , ומצד שני כבן אנוש , עליו להגיש עזרה לאדם אחר הזקוק לכך. מצב כזה מוכר לעיתונאים בגלל עבודתם שהיא בעיקר "לתפוס את הרגע הנכון " והרגע הזה יכול להיות הרבה מאוד פעמים מצב שבו בן אדם נמצא בסכנת חיים. האתיקה באה לפתור לעיתונאים את הדילמה , ומכתיבה שללא ספק , עיתונאי חייב ליטול בחובה של הושטת יד לעזרה כאשר בן אדם אחד נמצא בסכנה חמורה וממשית לשלמות גופו או לחייו . עיתונאים חייבים לשים שנייה את עבודתם בצד ולסייע לאותו בן אדם שנתון בסכנה חמורה . האתיקה הזאת מראה ומזכירה את האנושיות של אדם לפני כל עבודה , תפקיד או מקצוע. 

"שוברים שתיקה "/ "אם תרצו "

בישראל קיימים שני אירגונים , שפועלים באופן מנוגד ונאבקים אחד בשני בגלל האידיאולוגיה השונה של כל אחד מהם . לארגון הראשון קוראים " שוברים שתיקה" , הוא אוסף עדויות של חיילים קרביים ששירתו בצהל ומספרים על השירות הצבאי . לפי הצהרתם , המטרה של הארגון להעלות את המודעות למציאות היומיומית שמתרחשת בישראל וגבולותיה , ולהראות מה קורה בגבולות עם התושבים הערבים.הארגון פעיל בהרבה מדינות בעולם ומקיים הרצאות שונות לאנשים ברחבי העולם ובו מראה את התכנים שאסף.  הארגון השני נקרא " אם תרצו" , הארגון הוא בעצם תנועה ישראלית , שמטרתה העיקרית היא לפעול למען העלאת המודעות לערכי הציונות . התנועה תומכת בחיילי צהל ובשירות הצבאי . 
מהגדרת שני הארגונים זה ברור כי המטרות שלהן מנוגדות , ולכן הן נמצאות במאבק תמידי אחת נגד השנייה.

סרטון "אם תרצו"

בסרטון הבא , מוצג ארגון "אם תרצו" במהדורת חדשות ערוץ 2 ע"י סרטונם החדש.  במהדורת החדשות מתואר כי ארגון "אם תרצו" יוצא כנגד הארגון השני , "שוברים שתיקה" , בקמפיין יוצא דופן. הקמפיין שלהם מבוסס על סרטון שהכינו שבמרכזו ניצב אדם , המציג את עצמו כפלסטיני ,או "מחבל " כפי שנאמר בסרטון. אותו מחבל כמעט ודוקר אך נעשית השהייה , במלך ההשהיה מתארים בסרטון ארבעה דמויות שמוצגות כישראלים "שתולים" , כלומר ישראלים שתולים של מדינות אחרות , שיוצאות נגד מהלכי ישראל. בסיום סרטון הקמפיין נאמר כי "בעוד אנחנו נלחמים בטרור הם נלחמים בנו ". סרטון הקמפיין הוא בעצם כנגד פעולותיהם של "שוברים שתיקה" ויוצא על מנת להעלות את המודעות למעשיהם , השגויים בעיניהם, של ארגון " שוברים שתיקה" . ארגון "אם תרצו" , אשר נלחם בטרור ורוצה להפיץ את ערכי הציונות ואת החשיבות והתמיכה בשירות הצבאי , מתנגד בתוקף לפעולות שעושה ארגון "שוברים שתיקה " , ולכן הקמפיין מעביר לאזרחים את התחושה החזקה כי מי שהולך אחרי ארגון "שוברי שתיקה " בעצם תומך בטרור ובמחבלים. בהמשך הסרטון , כאשר חוזרים למהדורה , מציגים המגישים את תגובתו של נפתלי בנט אשר תומך ברעיון "אם תרצו" ומנסה למנוע , מעבר לחוק שכבר קיים , את כניסתם של "שוברי שתיקה" לבתי הספר על מנת להרצות לתלמידים . לסיכום , הסרטון הבא מציד את הקמפיין של "אם תרצו " כנגד הארגון השני , מתאר את הגישה וההשקפה שלהם בנוגע למה שמתרחש ומציג את עמדת שר החינוך לסוגיה. למרות שזה לא נאמר בסרטון , הקמפיין של " אם תרצו " מוצג כסרטון הסתה כנגד הארגון השני , שלא רק מעביר את דעתם , אלא מעביר את התנגדותם הנחרצת לפעילות של "שוברים שתיקה". 









סרטון " שוברים שתיקה " 

הסרטון הבא שמוצג הוא סרטון התגובה של " שוברים שתיקה" על סרטון הקמפיין של "אם תרצו " שהוצג קודם. בסרטון מתארים חברי "שוברים שתיקה " את הפעולות שעושים חברי הארגון השני. במהלך הסרטון הם חוזרים ואומרים " אם היינו עושים סרטון הסתה " ולאחר מכן מציגים פעולות הסתה כנגד הארגון "אם תרצו". סרטון זה בעצם מגיב לסרטון ההסתה של "אם תרצו" בסרטון הסתה משלהם , שהדגש בו הוא להציג את פעולות "אם תרצו " באופן שלילי והדגשת המילה " הסתה " אשר מביעה את דעת "שוברים שתיקה" בנוגע לסרטון ההסתה שנעשה נגדם. בסרטון הזה יוצאים חברי "שוברים שתיקה" נגד המנכל של " אם תרצו" ומהלך הסרטון המתואר בעצם מרמז על מהלך הסרטון של "אם תרצו" וההסתייגות ממנו. הסרטון בא לזעזע את הצופים ולהראות להם את "האמת שלהם" לגבי הארגון השני כתגובה לסרטון הקמפיין שעשו. בסרטון מוצגת תנועת "אם תרצו" כבלתי אמינה ומעודדת לאלימות כאשר , תומכיה הם אנשים אנטישמים . בסיום הסרטון ניתן לראות את ביבי בדבריו לתמיכת הארגון " אם תרצו " בקמפיין שלהם , והסרטון מסתיים בהפגנות אלימות נגד יצחק רבין ובמילים " אנחנו  לא צריכים סרטון הסתה, אנחנו יודעים לאן זה מוביל". במילים אלה מדגישים בקמפיין שלהם בסרטון הזה את ההסתה שנעשתה נגדם וטוענים שמצב כזה כבר קרה בימי רבין , ולבסוף הוביל לרצח. בתגובה עוצמתית זו , מכוונים " שוברים שתיקה " את האש ל"אם תרצו" באמירה כי סרטון ההסתה שפרסמו מוביל לאלימות ומשחזר את זמניו של רבין . לסיכום, הסרטון הוא בעצם התגובה של "שוברים שתיקה" לסרטון הקמפיין של " אם תרצו" , הוא מציג אותם באופן  שמעודד אלימות והסתה . הם מציגים עובדות לגבי הארגון השני שמציג אותו כבלתי אמין , שמשיג את מימונו מכל מקור , ולמרות ערכיו הציוניים , מממניו הם אנטישמיים ותומכי היטלר . סרטון זה אך כי מראה כי מתנגד להסתה שעשו נגדו חברי הארגון השני, עושה בדיוק אותו דבר כאשר גורם להסתה נגדם.  

הדעה שלי :

בדעה הראשונית שלי , וברגע שרואים את הסרטונים וקוראים על מה הם מדברים , התמיכה שלי ישר מופנית לכיוון הארגון " אם תרצו". הארגון הזה מקדם את ערכי הציוניות , את ערכי "אהבת הארץ" ואת החשיבות בגיוס לצה"ל ושירות המדינה . בנוסף , הוא מעודד צעירים לנהוג על פי עקרונות אלו על מנת לשמור על המדינה שלנו . כמובן , כתוצאה מהרצון לשמור על המדינה , "אם תרצו" מקדמת את המודעות למלחמה בטרור שמתרחש בארץ . הדעה הפוליטית שלי נוטה ימינה ושמאלה במצבים שונים ובהקשר של נסיבות שונות , אך באופן מובהק אני יכולה להגיד כי טרור , מלחמה , אלימות אינם הדרך להשגת כל דבר. אני נגד כל דבר שיוביל למלחמה , ולכן אני מעריכה מאוד את היוזמה של " אם תרצו " לנסות ולקרוא לאנשים להילחם בתופעה. אך , לדעתי , הם עושים זאת בדרך שאינה נכונה . במקום להתמקד בקידום הדרך שלהם , העקרונות והערכים שלהם , הם משקיעים יותר זמן במאבק עם הארגון השני " שוברים שתיקה" . ההסתה שהם הובילו בסרטון הקמפיין שלהם , הייתה ממש שגויה בעיניי . איני חושבת שזה נכון לבוא ולהסית נגד ארגון אחר , אפילו אם הוא נוגד כל עיקרון או ערך שהם מאמינים בו . הם היו צריכים להתמקד יותר בהעלאת המודעות לעקרונות שהם רצו להעביר ולא בשלילית העקרונות שארגון אחר מעבירים , וכאן לדעתי הייתה הטעות שלהם. ההסתה אינה מובילה לשום דבר מלבד לאלימות , מאבקים , פוגענות והשפלות. זוהי אינה הדרך להראות "אהבת הארץ" ולתמוך במדינה, וזה אף עלול להוביל למצב הופכי בו אנשים ימרדו בממשל , יביאו למאבקים וסכסוכים בתוך המדינה עצמה , וכך כל העניין של " אהבת הארץ " גם יפגע כתוצאה מכך. 
ועכשיו , בהקשר לארגון "שוברים שתיקה" , איני מסכימה כלל עם הדעות שלהם והדרך בה הם מעבירים אותן. מה שארגון זה עושה , זה בעצם לאסוף מידע מחיילים שהיו בשטחים ונלחמו נגד הערבים , ולקבץ את הכל כך שיוצא מצב שהתוכן של הדברים הם נגד החיילים שלנו , הצבא שלנו ואף המדינה. כמובן שהעניין גורם לבן אדם לחשוב , איך זה יכול להיות שחייל , ששירת את המדינה בגאווה וברצון , יכול לבוא ולהעיד נגד הצבא ? העניין הזה גורם לחלק מן אנשים להאמין לדבריהם של "שוברים שתיקה" ולהשתכנע שהם נכונים, אולי באמת משהו במערכת הצבאית שלנו פגום . יכול להיות שדברים שרואים כאשר אתה בשטח , שונים ממה שרואים מעמדה אחרת , אך אני יכולה להגיד בבירור , בתור מישהי שעתידה להתגייס לצה"ל ולשרת את המדינה , שאין זכות גדולה מזו . החיילים שמקריבים את חייהם , הם עושים זאת אך ורק בשביל להגן על המדינה . הצבא הישראלי אינו מכין מכונות ירי אנושיות , הדבר היחיד שהוא עושה זה לאמן חברה צעירים כדי שיוכלו להגן על עצמם ועל כל האזרחים במדינה במצב של טרור , מאבקים או מלחמה. המדינה הקטנה שלנו , מוקפת אויבים מכל צדדיה . ולמרות שאני לא מסכימה לדרכים של מלחמה , ואני מאמינה שאפשר להגיע לשלום ולחיות בשלום עם כל הערבים שמסביבנו , אני כן מאמינה שעלינו להגן על עצמנו בכל תוקף על מנת לממש את זכות הקיום שלנו במדינה . זאת המדינה של העם היהודי ויש לנו את הזכות המלאה לחיות בה. לכן , טענותיהם של " שוברי שתיקה" שטוענים כי צהל מתנהל לא כשורה , מבצע עוול והתעללות בערבים הפלסטינים , יכולות להיות נכונות , אך כל פעילות כזאת של צבא שתפקידו להגן על מדינה קטנה מפני אויבים רבים , מוצדקת מכל בחינה . כמובן , שלא צריך להרוג חפים משפע ולהתאכזר באופן שאינו אנושי , אך צה''ל לא סתם נקרא הצבא הכי מוסרי  והגון , יש לכך סיבה , והיא כי הוא אינו הורג אנשים ללא מניע מוצדק . הצבא אינו רוצח , הצבא מגן על עצמו ועל האזרחים אותם הוא מייצג , וכאן לדעתי הטעות של ארגון " שוברי שתיקה" בדבריהם. כל פעולות הצבא שלנו , הן במטרה מובהקת אחת , הגנה עצמית והמנעות מכל טרור , פיגוע או רצח שעלול להתרחש. נוסף על כך , אני מאמינה שהדרך בה מציגים "שוברים שתיקה" את דבריהם מתבצעת באופן הכי לא הוגן שיכול להיות. הם פונים לאנשים בחול , עושים הרצאות והסברות בנושא , ומסיתים אלפי אנשים נגד הצבא הישראלי והמדינה. אנשים שלא מהארץ לא מבינים מה מתרחש פה , ולכן כאשר באים אליהם חיילים לשעבר ומתארים זוועות שעברו , זה מסית כל אדם אוטומטית נגד המדינה. וגם ככה יש לנו מלא אויבים , גם ככה ברחבי העולם תמיד מאשימים את ישראל בכל מקרה שקורה בינינו לבין הערבים , אז עוד לבוא ולהשמיץ , ולהסית נגד המדינה גורם עוול מאוד גדול לכל אזרח ואזרח . זוהי אינה הצורה להעביר דברים . זוהי פשוט דרך קלה שבחר לה הארגון , כי זה ברור שאנשים "אובייקטיביים" שאינם שייכים לסכסוך ישראלי-ערבי ישתכנעו מכל "אמת" שיציגו בפניהם . לדעתי , הארגון הזה , ביחד עם " אם תרצו" פועלים בדרכים של הסתה , שאינן נכונות לדעתי כלל . 
לסיומו של דבר , אני יכולה להגיד כי איני מסכימה כלל עם ארגון "שוברים שתיקה" , לא עם התוכן ולא עם הצורה בה הם מעבירים אותו . אך עם זאת , בעוד שאני נוטה להסכים העקרונות של ארגון " אם תרצו " אני לא יכולה להגיד שאני מסכימה באופן מובהק עם הארגון . אני סבורה כי הם מתעסקים יותר מדי בהסתה , בשלילת דברי הארגון השני ופחות בקידום והעלאת המודעות לעקרונות הכל כך חשובים לדעתי . 
בסופו של דבר , אנחנו מדינה קטנה , מוקפת אויבים וסכנות , ולכן עלינו לשמור על עצמנו לקדם ערכים של ציונות משום שיהודי ירגיש שייך רק במדינה שלו , בכל מקום אחר ניהיה זרים . ואני חושבת שבזה צריך להתמקד . בלהגן על המדינה , לקדם ערכים של שלום , צדק , עזרה לזולת , ציונות , אהבת הארץ , דרך ארץ ולנסות ולהיות אנשים יותר טובים . עד שהארגונים לא יבינו כי לשם צריך לשאוף , להפוך בסופו של יום לבן אדם ישר והגון ,  לקדם את האמת בדרכים הנכונות ולא להיגרר למצב של הסתה , לא יהיה שיפור במדינה שלנו , ואף פעם לא נוכל להגיע באמת למקום של שלווה , שלום וצדק . 

צילום עיתונאי סיכום 

הצילום העיתונאי הינו תיעוד אדם או אירוע . הצילום העיתונאי לעתים הוא מוקד העניין בידיעה עיתונאית חדשותית משום שהוא מתאר בצורה ויזואלית את הכתוב, ובכך מצליח להעביר תחושות לקורא .
צילום עיתונאי מתחלק לשני סוגים , צילום חדשותי וצילום מגזיני. הצילום החדשותי מתמקד באירועים ואנשים הנמצאים בחדשות , הוא צריך להיות בעל סיפור ולהעביר לציבור בצורה משמעותית את האירועים והמצב דרך התצלומים. לכן צילום חדשותי אמור להיות ברור ועוצמתי . צילום מגזיני לעומת זאת , הוא צילום מתוכנן מראש ומבוים על ידי הצלם , הציפייה ממנו שיהיה בעל איכות גבוהה ואמנותית.

תמונה עיתונאית מהאינטרנט 
התמונה הבאה צולמה לאחר תאונת דרכים קטלנית בכביש 65 , ליד עפולה  . 
הצילום ממחיש את זוועות התאונה ומראה לנו הקוראים , שוב , כמה מהר משהו יכול לקרות ועד כמה תאונות הדרכים הרסניות. בתאונה נהרגו גבר ואישה ובנם בן החמש , לאחר שהיה אי ציות לחוקי התנועה מצד הטרקטור שהתנגש ברכבם. 
הצילום העיתונאי צולם בזירת התאונה , אך לא ניתן לראות את הזירה במלואה. הצילום מתמקד בנזק החמור שנעשה לרכב ולשלולית הדם המזעזעת שתופסת ישר את העין וממחישה כמה חמור הנזק. 
צילום תמונה כה מזעזעת , לא קרה לשווא . תמונה כזו יכולה להעביר את המסר המשמעותי של הסכנות בתאונות הדרכים , ולטלטל את הקוראים על מנת שיקדישו יותר תשומת לב לחוקי התנועה ובכך ימנעו תאונות. 

בחרתי בתמונה זו בתור צילום עיתונאי משום שהיא מעבירה תחושות חזקות ויש לה עוצמה .
התמונה באיכות גבוהה , וכנראה צלם התמונה מיומן ומחושב משום שהוא ידע כיצד לצלם את התמונה בצורה הטובה ביותר.
התמונה מושכת את העין מידית , בגלל שלולית הדם שתופסת חלק נכבד מן התמונה , ובשילוב עם הרכב המפורק לאחר התאונה , יוצרת תחושה חזקה של תאונת דרכים ומעבירה את המסר בצורה חדה , משמעותית ומובנת.
התמונה למעשה יוצרת אצל הקורא רגשות של כעס , עצב , ותהייה לגבי מעורבות המשפחה המשוערת בתאונת הדרכים.
לדעתי , זו תמונה איכותית וברמה גבוהה שמעבירה את כל מושגי הצילום העיתונאי באופן ברור ומובהק.

תמונות עיתונאיות שאני צילמתי
3 תמונות של אירוע התהפכות המשאית במדבר יהודה . 

התמונה שבחרתי :

בתמונה הבאה ניתן לראות משאית אשר התהפכה באמצע הכביש , במדבר יהודה. המשאית ההפוכה גרמה לפקק שנוצר בכביש , מה שלא רגיל לראות באמצע המדבר. 
זו לא פעם ראשונה שישנה התהפכות של משאית באמצע מדבר , בגלל הכבישים הצרים שאינם נותנים הרבה מרחב למשאית כה גדולה לעבור. לכן , ההתהפכות הנוספת הזו אולי תעורר את שר התחבורה לנקוט באמצעים על מנת לשפר את מצב הכבישים במדבר הנידח ולהפחית את כמות התאונות. 
נהג המשאית אינו נפגע בתאונה זו , אך נדרש גרר על מנת להזיז את המשאית מהכביש על מנת לאפשר מעבר לשאר הרכבים. 
הצילום מתמקד בעניין התאונה , ואף שאיכות התמונה אינה מעולה , הצילום ממחיש את האירוע שקרה ולכן נחשב לצילום עיתונאי נקודתי , שמתמקד באירוע שצולם בלהט הרגע. 

בחרתי דווקא את התמונה הזו מבין שלושת התמונות משום שמוקד משיכת העין בה זה האוטובוס ההפוך , ולא שום דבר אחר. בתמונה השנייה תשומת הלב נתפסת על האיש , שעומד יותר במרכז התמונה ועל כן זה מסיח את הדעת מן הנושא האמיתי של התצלום. בתמונה השלישית , הרקע אינו ברור והאיכות מטושטשת , לכן קשה להבין מה הולך בתמונה . 

למרות שאיכות הצילום בתצלום שבחרתי לאיו דווקא הכי טובה ,  היא ממחישה באופן הכי מובהק וברור את האירוע שרציתי להעביר , שהוא התהפכות האוטובוס. 

לכן, בגלל הנצחת הרגע והמטרה להעברת מסר ברור לקוראים תוך כדי התמקדות ישירה בנושא המרכזי , הצילום שבחרתי הכי מתאים מבין שלושת התצלומים שצילמתי. 

מגש הכסף 

מגש הכסף הינה תוכנית טלוויזיה בעלת 3 פרקים , בה ניתן לראות מזווית ראיה שונה את המצב החברתי והכלכלי של מדינת ישראל. במהלך הסדרה , אפשר לראות את תיאור הבעיות הכלכליות במדינת ישראל , ואיך למעשה הכלכלה בישראל פשוט לא עובדת. 

התוכנית בעצם מתמקדת בכלכלת המדינה . מושגים רבים הועלו במהלך התוכנית , המבטאים את השחיתות הכלכלית במדינתנו . 

במדינת ישראל קיים שיעור עוני מאוד גבוה , הגבוה ביותר בעולם המערבי , וזאת למרות ישראל אינה מדינה ענייה כלל . אז איך זה קורה ? 

" מגש הכסף" מספק לנו בעצם את התשובות לשאלות שלא חשבנו לשאול , אך הן קיימות ומקשות על האזרחים. 

אם אתם אי פעם תהיתם לאן נעלם הכסף שלכם , למה המיסים במדינה כה כבדים ומדוע המדינה לא עוזרת לעניים , מגש הכסף יספק לכם את התשובות ויוכיח אחת ולתמיד עד כמה מושחתת הכלכלה בישראל.

אחד מהדברים שאפשר לראות בסדרה את היותה של מדינת ישראל מדינה מאוד לא שוויונית. קיים בה פער מאוד גדול בין העניים לעשירים . אחת מהסיבות לעוני, היא החוסר תחרותיות בשוק. למעשה , המונופולים , חברות בלעדיות בשוק שיש להן שליטה על מוצרים בשוק , כלומר בתחום יצור מסוים בשוק ישנו מוכר אחד או מוכרים בודדים בלבד. המונופולים  יוצרים את חוסר התחרותיות בשוק , הם מציעים מוצרים ושירותים בכל ענף ובכך בעצם הם מנצלים את שליטתם בשוק על מנת להעלות את המחירים. דבר, זה גורם לתושבים לשלם הרבה מאוד כסף משום שאין להם ברירה אחרת . לדוגמה , בשוק המזון שולטות 5 חברות עיקריות ( תנובה, קוקה קולה, אסם, תלמה , שטראוס ) ולכן כאשר הן מעלות את מחיריהן , לצרכנים אין ברירה אחרת , אין חברות אחרות שיתחרו בחברות הענק ויוזילו את המחירים , והצרכנים נאלצים לעמוד בהעלאות המחירים התכופות , וזה מוביל למצב של פגיעה כלכלית באזרחי המדינה . 

אחד הגרומים לחוסר התחרותיות בשוק זה בעצם המכס . 

המכס הינו מס המוטל על יבוא של סחורות . מטרת המכס להגן על השווקים בישראל , ולא ליצור מצב בו יש פגיעה כלכלית בשוק הישראלי כתוצאה של יבוא מוצרים מארצות אחרות. 

שילום מס על יבוא מוצרים , בעצם מביא למצב שלא משתלם לייבא מוצרים . בחישוב העלויות , יוצא כי ייבוא מוצר מחו''ל יעלה יותר מאשר לקנות אותו מחברה אחרת. כך, המדינה דואגת שאנשים לא יתחרו בחברות הענק ולא ייווצר נזק לשוק הישראלי. 

נושא הפער הכלכלי בין תושבי המדינה שדובר בתוכנית , והחוסר שוויון מתבטא במכרזים . מכרז הוגן , הוא מעין מכירה פומבית לקניית חברות ומוצרים בהן מנצח זה שהציע את המחיר הנמוך ביותר על מנת לא לפגוע באזרחי המדינה. כאשר זוכה אותו אדם שהציע את ההצעה הנמוכה ביותר בחברה למשל , מוצריו ימכרו במחיר זול יותר וכך לא יפגעו האזרחים מבחינה כלכלית ולא ייווצר פער כלכלי כה גדול בין התושבים . בסדרה בעצם מראים לצופים שמכרז הוגן אינו מתנהל בישראל. דוגמת משאבי הגז מתארת זאת בצורה הכי טובה .

כאשר נמצא גז במדינת ישראל , במקם לבצע באופן חוקי מכרז על משאבי הגז , ולמכור לידי זה שקונה בהצעה הכי נמוכה , הזכיון על משאבי הגז בעצם ניתן לחברת מונופול . כלומר , לא התבצע שום מכרז הוגן על משאבי הגז , אלא הזכות ניתנה למקורבי הממשלה , ועוד בחינם ללא ל תשלום ותמלוגים. סיטואציה זו רק מראה לנו כמה שחיתות כלכלית יש במדינה , והיא זו שיוצרת את העוני במדינת ישראל, והגורם המשמעותי לפערים ברמת חיי האזרחים. 

השקרים שהמדינה מספרת לתושביה , גם הם נכללים בתוכנית. מדינת ישראל גורמת לאזרחים להאמין כי היותם של הציבור הערבי והחרדי עניים הוא שמביא אותנו למצב של עוני. המדינה טוענת כי יש לעזור לציבור בדרך של סובסידיה . וכדי שיהיה כסף לסבסד את הציבור היא מטילה מיסים כבדים על האזרחים. אך, לפי הממצאים ניתן לראות כי שיעור העובדים בציבור הערבי והחרדי עלה , ואם זאת המיסים לא מופחתים. הממשלה בעצם טוענת כי היא מתערבת במשק הלאומי ונותנת תמיכה כספית למצרכים או פעילויות שהיא מבקשת להוזיל. אך , בפועל הסובסידיה של הציבור הזקוק הינה רק תירוץ להעלאת המיסים שלנו , והעבודה הקשה של התושבים רק מעמיקה את העוני במדינה . 

במרכז הפרק השני של , מגש הכסף" עומד ירון זליכה .  

ירון זליכה היה החשב הכללי במשרד האוצר במדינת ישראל בעבר , וכיום הוא עובד בתור מרצה ומכהן כראש החוג לחשבונאות באוניברסיטה. ירון זליכה עזב את תפקידו בממשלה בגלל טענותיו על השחיתות בצמרת המדינה. הוא הפך להיות לאחד המבקרים החריפים במדינה למדיניות הכלכלית בישראל ולכן במהלך הפרק ניתן לראות את דעותיו הנוקשות כנגד הכלכלה במדינה , וחשיפה מוחלטת של השקרים , המניפולציות והשחיתויות של הממשלה כלפי אזרחיה . 

התוכנית מומלצת לכל אחד , היא מעבירה ביקורת על ניהול לא הוגן של הכספים במדינה ומראה לצופים חלק מן האמת שהם לא יכולים לראות בעצמם. ירון זליכה  מעביר את המסרים בצורה מובהקת , סוחפת וכריזמטית , תוך כדי שבירת מחסום הפחד אצל התושבים לשמוע על הכלכלה במדינה.  התוכנית מראה על זיהומה של האליטה הכלכלית במדינה ועל האופן שבו הכלכלה בארץ שלנו פשוט לא עובדת כראוי . התוכנית מעבירה לאזרחים מסר להתעורר , להיות יותר מעורבים במה שקורה ויותר חשופים לאמת המכוערת מאחורי הכלכלה במדינה . בסוף הפרק השני , ירון זליכה מצהיר בתושבים לבחור בשיקול דעת בבחירות הבאות , כי לטענתו , בעוד האזרחים ממשיכים לחשוב על ההיבט הפוליטי במהלך הבחירות לממשלה , המדינה ממשיכה לגנוב מהם כספים ומטילה מיסים כבדים . וברגע שהם יבחרו להנהלת המדינה מישהו שימור על האינטרסים הכלכליים של התושבים ויעצור את הביזיון , תיהיה פה מדינה אחרת , מדינת רווחה . 

צילום אייקוני 

לכל מטבע יש שני צדדים 

אם אתם חושבים שתמונה תראה לכם את האמת - תחשבו אחרת !

 הסכסוך הישראלי-פלסטיני הבלתי פוסק , מראה כיצד ניתן להמיר כל תמונה לפי הצורך. שתי התמונות הבאות ממחישות באופן מובהק את התפקיד של כלי התקשורת כיום. 

את התמונות אפשר לזייף, את האירוע אפשר לביים , ועל הקורא אפשר לעבוד.

זה הכל עבודת עיניים , ואנחנו ? נופלים בפח. 

אז הנה לפניכם שתי תמונות של אותו המצב , משתי נקודות מבט שונות , שיוכיחו אחת ולתמיד שאי אפשר להאמין לכל מה שרואים באינטרנט ובחדשות . 

הצד הפלסטיני



בתמונה ניתן לראות ילד ערבי מוסלמי , ניתן להבין כי הוא מוסלמי בגלל הכיתוב על חולצתו בשפה הערבית , בעודו שוכב על המדרכה בשלולית הדם שלו , כתוצאה מפגיעה בראש . מסביב ניתן לראות אנשים עומדים , איש אחד עומד ומצלם , ואחר פשוט עומד יחד עם שקית הקניות שלו למראה הילד המדמם. 
מה שבאמת ממחישה התמונה לדעתי , זה נטרול ניסיון דקירה ממחבל , שדקר גבר וילד על אופניים. הילד, שוכב בשלולית דם ונראה חסר אונים , הוא בעצם מחבל שדקר שני אנשים חפים מפשע לפני זה. 
התמונה כפי שהיא , מפורסמת ברחבי האינטרנט במטרה ליצור אמפתיה לצד הפלסטיני , להראות כמה הוא מסכן וסובל לעומת הישראלים האכזרים שאף העזו לפגוע בילד קטן. 
התמונה מראה כי לא כל מה שנראה לעין , הוא הכרח נכון , וכי למרות שנראה הילד המדמם בתמונה הקרבן , הוא בעצם האשם באירוע ונטרולו היה רק חלק מהגנה עצמית .


הצד הישראלי 



בתמונה ניתן לראות ילד פלסטיני שנמצא בבית החולים בישראל , שוכב על מיטה , עם שפע של אוכל לידו. 
אך מה שהתמונה האמת ממחישה לדעתי, זה את הטיפול שמקבל הילד בבית חולים , לאחר שדקר שני אנשים. הילד אושפז בבית החולים לאחר שנפגע והובא במצב אנוש . 
התמונה באה להפריך את השמועה כי הילד "הוצא להורג" כפי שטען אבו מאזן , ולהראות את האנושיות במעשינו במדינת ישראל. למרות שהילד דקר באופן קשה גבר וילד , הוא הובא לטיפול ראוי בבית החולים ולא הושאר למות או נהרג ע"י הצבא הישראלי. 
התמונה מראה שלמרות מה שהראו בתמונה הקודמת בו שכב הילד מדמם וחסר אונים , ובכך זכו הפלסטינים לחמלה ברחבי העולם , ישראל מתנהגת באנושיות ותוך זכירת זכות קדושת החיים , צה"ל לא הורג ולא משאיר למוות אף אחד , בין אם זה מחבל או לא . 


לסיום, כעת אפשר לראות באופן ברור את משחק המדיה בחיי היום יום שלנו ואת השימוש בכלי התקשורת למען צרכים אישיים שנועדו ליצור אהדה אצל התושבים מסביב לעולם. הצילומים הנ"ל לדעתי נכרתו במוח הקוראים וזכורים כצילומי אייקון למצב בשבועיים האחרונים , וזאת בגלל סערת הרגשות והמחשבות שהם יוצרים אצל הקורא .