קליפים 

Get your own valid XHTML YouTube embed code

סגנון המוזיקה של השיר בקליפ זה פופ .

המילים בקליפ מדברות על מישהו שיש לו הרגשה ממש טובה שנובעת מזה שהוא רואה את הזאתי שהוא אוהב רוקדת. ואז בהמשך השיר, ההרגשה הטובה גורמת לו להצטרף אליה לרקוד. המילים בעצם מדברות על כך שלכל אחד מאיתנו לא משנה באיזה גיל אנחנו, מה המוצא שלנו ואיפה אנחנו גרים או עובדים יש משהו טוב בחיים ואנחנו צריכים לשמוח ולרקוד, והקליפ בעצם מראה לנו את זה באופן ברור יותר. 

הקליפ הוא מסגנון הקליפים בו גם המילים וגם הוא עצמו דומיננטיים וצריך שילוב של שניהם על מנת להבין את השיר. המילים בעצמן לא מעבירות הרבה מידע על מי בעצם השיר מדבר, והקליפ לבדו לא אומר הרבה חוץ מזה שרואים הרבה אנשים שונים רוקדים. לכן, השילוב של הקליפ והמילים הוא חשוב, מכיוון שאי ביניהם משהו שיותר דומיננטי, אלא הם באים ביחד ומשלימים זה את זה.
המילים מדברות על הרגשה טובה, והקליפ מראה לנו שלא משנה מי אתה ואיך נראים החיים שלך, תמיד יש לך סיבה להיות שמח ומאושר ולהתחיל לרקוד. 

עבודה מסכמת

" הריאליטי מכה שנית "

 האח הגדול, שובר מגבלות הריאליטי עושה זאת שוב והפעם הוא מביא לנו דמות חדשה, בוטה וישירה שלא מפחדת להגיד את כל האמת בפרצוף. שי חי, דמות שנויה במחלוקת, נזכרת לאחרונה הרבה בכל אמצעי המדיה השונים ומביאה אותנו שוב פעם למתיחת הגבולות שהריאליטי מספק לנו. אז האם תופעת שי חי חיובית או שלילית ? אולי התשובה לא תהיה בפה אחד, אך אין ספק שעומד מלפנינו אדם כריזמטי ומרשים שהצליח לסחוף אחריו עדר של מעריצים. 

שי חי כוכב עליון: עוד לא הייתה בישראל דמות ריאליטי כמוהו - גלובס

הכתבה מדברת על הפיכתו של שי חי, משתתף העונה האחרונה ל האח הגדול לתופעה בפני עצמה, כאשר האזכורים עליו עולים על אלו של תוכנית "האח הגדול" בכללותה.                                     

 הנתונים לפי הכתבה, מצביעים על כך שהשיח הציבורי אודות שי חי בסוף השבוע בו עזב את הבית עולים אף על אלו אשר התקיימו לפני עליית העונה החדשה של התוכנית.                                     

 מעריציו ואוהדיו הנאמנים של שי חי קראו לפעולה ועל כן הרבה מהם התנתקו מערוץ האח הגדול לאחר עזיבתו. בכתבה נכתבים הרבה מספרים המציינים נתוני צפייה באח הגדול  ושיחות אודות שי חי כנגד האח הגדול בכללי, ואנו יכולים לראות על פי זה כי תופעת שי חי אכן צוברת תאוצה.          

 בעוד השיח על שי חי ממשיך, הכתבה מפרטת את דעותיהם של אנשים רבים, אנשי תקשורת ומדיה, מעורבי ההפקה ואף צופים לגבי התופעה הזאת, והתחושות הינן מחולקות כאשר חלק מצטרפים למעריציו ומאדירים את כוחו, ואחרים קוראים לרסן את "המפלצת התקשורתית שנוצרה".             

הכתבה ממשיכה להזכיר כי דמותו של שי חי הפכה למותג, ואנשי המקצוע טוענים כי אם אכן חבוי בו כישרון הוא יוכל למנף את הצלחתו להצלחה כלכלית אדירה. למרות שדמותו של שי חי חלוקה בדעותיה, אין ספק ששי חי הביא משהו אחר ואותנטי , אך הכתבה מסתיימת בכך שלמרות שזה נראה שהדמויות גדולות מהפורמט בתוכניות הריאליטי , זה אינו נכון והפורמט של  "האח הגדול" רק מתחזק כתוצאה מהמרידה בו, וימשיך להתקיים כמייצר דמותו של שי חי על אף עזיבתו את התוכנית. 

לדעתי , שי חי הוא תוצר של ריאליטי שלא נראה קודם על המסך. לאנשים קשה לראות משהו מאוד ישר, בוטה ושונה מול העיניים שלהם בתוכנית בפריים טיים, ובגלל זה הרבה מהדעות עליו חלוקות. אנשים ישנאו אותו ויאהבו אותו, אבל בכל מקרה הם ידברו עליו. האח הגדול היא תוכנית מסוג תת הז'אנר של שעשועון ובו תחרות פרטים. כלומר, האנשים בתוכנית האח הגדול מספקים בידור לצופים בהתנהגות שלהם, בסיפורים שלהם ובכללי בחוויה שלהם בבית האח הגדול. הם גם מתחרים אחד בשני לצורך השגת הפרס המנצח, מיליון שקלים ( או דירה מפוארת במקרה של העונה הנוכחית). לכן הצופה בבית בוחר לו פייבוריט במהלך העונה, מה שנובע ממה שאותו המתמודד משדר או אומר. שי חי אומר הכל בפנים, הוא עשה הרבה רעש בבית וגם מחוצה לו כתוצאה מהדברים שאמר למתמודדים אחרים ובצורה בה התנהג כאאוטסיידר בבית של הרבה אנשים. אין ספק שמצב כזה גורם לצופים לרצות להדליק את הטלוויזיה ולראות האח הגדול, כי שי חי בעצם מייצר הרבה עניין בתוכנית, לטוב ולרע. האח הגדול כתוכנית ריאליטי מצליחה ביותר בישראל, מייצגת בעצם את אופי הריאליטי. עליה מתבססים הרבה ממאפייני הריאליטי , כמו אנשים שמציגים את עצמם או המטרה העיקרית היא לבדר את הצופים. האח הגדול  משמש כתוכנית ריאליטי קלאסית והאנשים בה אינם שחקנים, אין להם תסריטים, הם באים במטרה לבדר את הצופים במעשיהם וכל אחד מהם מביא את האותנטיות שלו בדיאלוגים השונים שנתפסים במצלמה כאשר הם אינם מתוסרטים. בגלל אופי זה של התוכנית, יכולים המשתתפים להביע את עצמם ולהביא למסך דמות חדשה ושונה שלא תלויה בתסריט מוגבל. שי חי הביא למסך משהו שלא נראה קודם על המסך. הוא גם למעשה שבר את המיתוס שנדבק לתוכנית בעונות לפניה, בה הרבה מהמנצחים ואהובי הקהל היו למעשה אנשים פשוטים, מבית שמש לרוב, ללא השכלה גבוה , בעצם "עמך" כאלה. כתוצאה מהעממיות והישראליות שהציגו הם זכו באהדת הקהל. והעונה, שי חי הביא משהו אחר. הוא שונה לחלוטין מכל המנצחים הקודמים, ובכללי גם ממשתתפים אחרים. הוא משכיל מאוד ולא פעם עסק בדיונים משמעותיים עם דייר אחר בבית , הוא בוטה והישירות שלו סחפה אחריה הרבה מאוד אנשים. כפי שנזכר בכתבה, שי חי בעצם הציג לנו את עניין האלימות מול העיניים, למרות שלדעתי האופן בו פעל היה לגיטימי, הרבה אנשים טוענים כי הוא היה אלים מילולית ואף פיזית לקראת זמן עזיבתו. אך, הישירות לו וחוסר הצביעות שראינו כל כך הרבה לפני זה על המסך, אני לא מצליחה להגדיר כאלימות קשה יותר משל מתמודדים אחרים. לדעתי לצופים רבים היה קל להרים אצבע מאשימה על שי חי כי הוא היה מבודד משאר הדיירים. פורמט האח הגדול עמד מאחורי הדמות הזאת, והקדיש לשי חי זמן מסך רב. מה שגרם לצופים לראות צדדים שונים בו וכתוצאה מכך שי חי הפך לדמות מאוד אהודה בחוץ. אני אישית הסכמתי עם רוב האקטים שביצע בבית. כי הרי כל שאר הדיירים דיברו אחד על השני בחדרי חדרים, ושי חי הביא את זה לשיח מול כל הדיירים בפינתו השבועית בבית האח הגדול "כל האמת בפרצוף". וזה משהו שאנשים לא רגילים אליו וזה יכול להתפרש כאלימות מילולית, למרות ששום קללות, דברי איום או משהו בסגנון נאמרו. זה אכן היה בוטה. זה כן הציג את האמת שכולם רואים באופן מאוד מובהק, חד וקיצוני. אבל לפחות זה היה אמיתי, שינוי מרענן מהצביעות שנראתה עד אז על המסך. שי חי לדעתי יכול בקלות למתן את ה"הכתרה המהירה" שנעשתה לו מאז יציאתו מהבית להצלחה מסחררת בעולם הפרסום. אין ספק כי הוא בעל השכלה ודעות מעניינות. במהלך העונה גם ניתן היה לראות כי יש לו הומור והרבה מאוד כריזמה ובגלל זה גם הפך לגיבור בקרב אוהדיו שהקימו את "צבא האמת של שי חי". אני חושבת שלמרות הדעות השליליות עליו, שי חי הוא באמת בן אדם מרתק ובגלל זה האח הגדול דאג שהצופים יראו זאת בנתינת זמן מסך מרובה לו. הוא דמות לא ניתן להתעלם ממנה, כי היא יוצרת רעש ושיח רחב שאף עולה על זה סביב האח הגדול באופן מובהק וזה אכן לגיטימי. האח הגדול ימשיך להתקיים כי אנשים אוהבים את המציצנות הזאת, הם אוהבים את האלימות והרעש וחילוקי הדעות שמביאות עניין רב לתוכנית ולצופים. "תופעת שי חי" ממשיכה לעשות רעש גם כבר הרבה זמן מאז סיום העונה, וזה משהו לא היה קודם גם כן. האישיות והכריזמה שלו מספקים לצופים ובעיקר למעריצים שלו את הרצון והנכונות לאהוד אותו, והישירות ונועזות לו מספקים לנו כל פעם כותרות חדשות ומעניינות שיוצרות שיח סביבו כל פעם מחדש. הוא שונה, הוא דמות מיוחדת ואותנטית שיוצרת הרבה רעש וצבע סביבה ואין ספק שאדם כזה גם עם מגרעות, שלכולנו יש, יכול להגיע מאוד רחוק בחיים ולהראות לנו ששונה זה לא תמיד דבר רע, ולפעמים אף כדאי לצאת מהתחומים של המסגרת שמגבילה אותנו החברה ולהחזיק בדעות משלנו. בנוסף, כדאי לנו להבין כי תוכניות הריאליטי מנסות כל פעם להביא למסך דמויות שונות ומגוונות שיצרו חילוקי דעות על מנת למשוך עניין. זה משהו שהוא חלק מהפורמט הזה ועל כן עלינו לזכור כי דווקא הייחודיות היא המעניינת ועל כן אותה נראה יותר על המסך. 

" מתחת לכל ביקורת "

בכנס הוועדה לתרבות של עיתון הארץ , לאחר נאומה של מירי רגב, הופיע על הבמה אומן בשם אריאל ברונז . במהלך המופע שעלילתו משקפת אותו עצמו , מתאר אריאל את סיפורו של שמאלני קיצוני הומו , שיש לו חבר פלסטינאי והולך להפגנות נגד הכיבוש  , שבסצינה אינטימית אחת חווה התגלות והופך לימני קיצוני. במהלך ההופעה צופים רבים קמו ועזבו את האולם או קראו קריאות בוז , וכאשר באו שומרים להוריד אותו מהבמה , הוא זרק על הקהל תפוזים , ותחב את דגל ישראל אל תוך ישבנו החשוף לעיני הקהל .

לפי דבריו של אריאל ברונז , המופע הינו מופע סאטירי שבא להעביר ביקורת על השמאל והימין במדינה , שלטענתו , הצביעות והגזענות מתבטאת אצל שני הצדדים. הוא מעביר את דעתו באופן אומנותי במופעו , וזריקת התפוזים שהינה חלק מן המופע נועדה על מנת להעביר באופן יותר ברור את המסר והביקורת שלו. לטענתו , המדינה שלנו מורכבת מאנשי ימין ושמאל שאינם ליברלים בכלל , הם בעצם צבועים וגזענים וחלקם גם הומופובים. מטרת המופע שלו היא לשקף את המציאות ואת האנשים במדינה , ובכך להעביר ביקורת על המדינה בה הוא חי ועל השלטון בארץ. הוא טוען שהמופע הינו סאטירי , ואין הכוונה לפגוע ולבזות את סמלי המדינה. מטרתו היחידה היא להעלות את המודעות למה שקורה במדינה , כשלדעתו , השלטון הוא הזוי וכך גם הצדדים הקיצוניים במדינה , הימין והמשאל. בנוסף , הסביר כי התקרית עם הדגל אינה חלק מהמופע הרגיל אלא תגובתו כנגד תגובות הבוז של הקהל. לפי הסברו , ישנו משפט ברוסית שאומר " דגל לך בתחת " כאיחול לאנשים שאינם מוכנים להקשיב או לשמוע. לטענתו , הקהל אינו רצה להקשיב למסר של המופע שלו ולכן עשה את המעשה שביצע , כמטאפורה על בסיס האימרה שגדל עליה.

לדעתי , למרות טיעוניו של אריאל המעשה שביצע אינו מוצדק. תחיבת הדגל , עם הרגש הלאומי אותו הוא מסמל , פשוט מבזה את כל העם ומראה חוסר כבוד מוחלט לאזרחים , לשלטון ולמדינה. אולי בשבילו , נעיצת הדגל בישבנו רק מציגה מטאפורה לפיה גדל , אך בעיני רוב האנשים זה פשוט מציג חוסר כבוד וזלזול בסמל של המדינה , שמייצג בעצם כל ישראלי במדינת ישראל.
אריאל לדעתי שגה בתגובתו המוגזמת ומעשיו הקיצוניים . בעוד הוא מעלה ביקורת כנגד הצביעות והגזענות של הימין והמשאל , שלא שוכח לתאר את הקיצוניות שלהם , הוא מתנהג בעצמו באופן קיצוני ומוגזם , שפשוט אינו מראה התנהגות ראויה ומכובדת. המטרה של המופע שלו אכן חשובה. לדעתי זה באמת צעד נכון להביע במופע אומנותי ביקורת סאטירית כנגד המתרחש במדינה , כל אחד ודעתו . במדינה דמוקרטית , יש לכל אחד מקום להציג את העמדה שלו ולהראות את השקפתו , אך כל זה בעוד הדבר אינו פוגע באחרים . לפי החוק , ישנה זכות של כל אדם לחופש הביטוי , אך כל עוד הוא אינו פוגע בכבודם של אחרים . ולמעשה , במעשיו אריאל ברונז פגע בכבוד האזרחים בישראל שהדגל מסמל אותם , פגע בחיילים שמקריבים את חייהם בשביל המדינה ובכללי בכל אחד שמחשיב עצמו לישראלי, משום שהדגל מסמל את האנשים והמקום , ובעיקר את הרצון של העם היהודי אשר התגשם ,והוא להקים מדינה יהודית בארץ ישראל. בישראל אין חוק שאוסר על התערטלות בציבור , אך יש סעיפים בחוק העונשין שמתייחסים למעשים מגונים בפומבי , גרימת מטרד ציבורי והתנהגות מגונה במקום ציבורי. אריאל ברונז עבר במעשיו על סעיפים אלו , ובכך בעצם הפך את המופע שלו מביקורת לגיטימית שמציגה את חופש הביטוי , למשהו שאסור על פי החוק. ולקהל , שבפניהם עשה זאת , היה את הזכות המלאה , לקום וללכת כחלק מחופש הביטוי שלהם. 
לסיכום , לדעתי המופע של אריאל חצה את הגבול הדק בין חופש הביטוי לביזוי והשפלה של כבוד המדינה וכבוד האזרחים , מה שעובר על החוק . האומנות שלו היא לגיטימית כל עוד זה לא מגיע למצב בו יש פגיעה באחרים ועבירה על החוקים .  

צילום דוקומנטרי 

תיאור הסצינה:

רומי מתעוררת בבוקר , יודעת שאסור לה לשכוח את המתנה שמונחת בצד. היא מסתכלת פתאום לשעון ומגלה שהשעה כבר מאוחרת והיא מאחרת . רומי קופצת בבהלה מהמיטה , רצה מהר לכיוון הדלת , בדרך היא אוספת את הדברים שלה ויוצאת במהירות מהחדר. רומי שוכחת מהמתנה , שנשארת בחדר לאחר שרומי יוצאת ממנו . 

שוטינג סקריפט - תסריט צילום :

1) שוט ראשון - צילום מלא של הגוף , מצלמה מתקרבת לכיוון הפנים של רומי - היא מתעוררת ואומרת לעצמה :" אסור לי לשכוח את המתנה ".

2) שוט שני - CU למתנה , פן טו דה לפט , לכיוון רומי שעל המיטה , רומי מסתכלת לכיוון המתנה ומסובבת את מבטה לכיוון השעון , נבהלת וקופצת מהמיטה , באותו הזמן - טילט אפ לכיוון השעון ואז זום על השעה. 

3) שוט שלישי -  אקסטרים לונג שוט של כל החדר , המתנה והדלת בפריים , המתנה קרובה למצלמה בעוד הדלת יותר רחוקה , רומי אוספת את הדברים ורצה מהחדר בעוד המתנה נשארת מאחור. 

הסרטון : 

מבנה הסרט

הסרט "הביקור"

בסרט "הביקור" שני ילדים נוסעים כדי לבקר את הסבתא והסבא שלהם , אותם מעולם לא פגשו . הביקור נועד על מנת להכיר אותם , וגם כדי לתת לאימם החד הורית הזדמנות לנסוע לשיט עם החבר שלה. תחילה הכל מתנהל כשורה , הסבא והסבתא נורא נחמדים ומאוד משתדלים שלילדים יהיה ביקור מוצלח . אך הכל משתנה , כאשר הילדים מבחינים בהתנהגותם המוזרה של הסבים , שתחילה הם נגלים אליה בלילות ואז גם במהלך היום. הילדים מבינים שמשהו לא בסדר עם הסבתא והסבא ורק מחכים לנסוע חזרה הביתה , אך מה שהם לא יודעים זה שלסבא והסבתא יש תוכניות אחרות לגמרי , שחושפות את האמת לגבי זהותם של הזוג ונוכחות הילדים בביתם. 

הטריילר לסרט "הביקור" :

מבנה הסרט - thingkink:

ריאליטי

הסרטון שייך לז'אנר השעשועונים שבהם ישנה תחרות בין פרטים. 

בריאליטי החדש שזהו הפרומו שלו , מתמודדים ביניהם זוגות על חשיפת הסודות הכי אפלים של אנשים מפורסמים בביצה המקומית , ובסופו של דבר ישנו מנצח אחד , זה שהצליח לגלות את הסוד הכי אפל ומשמעותי. על כן, ישנה תחרות בין הזוגות שמתמודדים והמנצח יזכה בפרס כלשהו . 

מאפייני הריאליטי כפי שהם באים לידי ביטוי בפרומו :

1) אנשים שמציגים את עצמם - השחקנים ברוב תוכניות הריאליטי אינם שחקנים במקצועם , אלא אנשים "רגילים" שמראים את עצמם ולא משחקים תפקיד כלשהו של דמות אחרת. בריאליטי המוצג בפרומו , הזוגות המתמודדים אינם שחקנים אלא פשוט אנשים שמתמודדים בתוכנית כדי לנצח . הם לא משחקים תפקיד אלא פשוט מראים את מי שהם בפני הצופים . גם המפורסמים שיופיעו בתוכנית הריאליטי , למרות שחלקם שחקנים במקצועם, לא ישחקו שום תפקיד אלא רק יראו את עצמם בלי שום משחק.

2) חלק מהתכנים מצולמים מחוץ לאולפן -  בחלק מתוכניות הריאליטי חלק מהתוכן המצולם לא מצולם רק באולפן , אלא גם במקומות נוספים מחוצה לו , שחלקם קשורים למתמודדים עצמם או לאופיה של התוכנית. בריאליטי שיצרנו בפרומו , המתמודדים מצולמים במרבית התוכנית מחוץ לאולפן. המצלמה מלווה אותם לבתי המפורסמים , אליהם הם מתכננים לפרוץ. התוכן המשודר מצולם בחלקו הרב בבית המפורסם עצמו , או בסביבה הקרובה לו , תוך כדי תכנון המתמודדים לפריצה. 

3) האירועים מוצגים בהקשר עלילתי - בתוכניות הריאליטי קיים קשר כלשהו בין האירועים המוצגים , אשר בונים עלילה וסדר למהלך התוכנית. האירועים נבנים כך שיקדמו את מטרתה של התוכנית בהתאם לנושא שלה וליעד אליה שואפים להגיע. בסרטון הפרומו של "כוכב נופל" , ניתן לראות עלילה ברורה לתוכנית. המתמודדים מקבלים את משימת הפריצה , הם מתכננים את האופן בו יעשו זאת , לאחר מכן הם פורצים ומחפשים את המידע הנחוץ להם על מנת להשיג את מטרתם ולחשוף את הסודות הכמוסים של המפורסמים. בסוף התוכנית מוכתרים המנצחים , כלומר אלה שהשיגו את המטרה , השגת הסוד האפל המשמעותי ביותר . עלילת הריאליטי "כוכב נופל" מציגה את האירועים בסדר מסוים כך שיקדמו את הנושא והמטרה של הרילאיטי . 

אתיקה עיתונאית 

אתיקה עיתונאית היא בעצם ההתנהגות לפיה אמורים להתנהל העיתונאים במקצועם , כאשר האתיקה מסייעת להם להבחין בין הדברים אותם אפשר לפרסם וכאלה שלא. האתיקה עוזרת להבדיל בין הטוב לרע ומאפשרת לעיתונאים לבצע את העבודה שלהם בצורה הטובה ביותר , מבלי לפגוע , להשמיט או לשקר בעת כתיבת ידיעה עיתונאית. האתיקה אינה חוק, ולכן

לכל מוסד אתיקה שונה, כך גם לעיתונאים , שהאתיקה שלהם הינה ייחודית

רק למקצועם הספציפי. 

ישנן אתיקות עיתונאיות רבות , והנה דוגמאות ל-3 אתיקות כאלו :

1) נאמנות לאמת - העיתונאי חייב לכתוב דברי אמת בפרסומיו , והאתיקה אוסרת עליו לפרסם משהו שאינו מדויק , שגוי או מטעה. העיתונאי נחשף להרבה מאוד מידע בגלל מקצועו , ולכן אמור לבדוק את נכונות הדברים לפני שמפרסם כתבה , תמונה או סרטון. הנאמנות לאמת חשובה ביותר , ואף הכרחית , על מנת לא להטעות את הציבור , ולא לגרום להם להאמין ולהשתכנע ממידע שאינו נכון . הנאמנות לאמת בעצם מתנגדת ונלחמת בפרסום דברי שקר , ומדריכה את העיתונאי להיצמד לאמת ולבדוק באופן יסודי את המקורות שלו לפני שמפרסם משהו . הכרחיות הדבר היא מכיוון שעיתונאי לא יכול להחזיר את הדברים לאחור , ברגע שמשהו יתפרסם ואנשים קראו והשתכנעו ממנו , יהיה הדבר מאוד קשה לגרום להם להאמין למשהו אחר , אפילו אם זו האמת. לכן על העיתונאי לא לפרסם שום מידע במודע או ברגע של רשלנות , שאינו חושף פרטים אמיתיים ומדויקים. בנוסף, העיתונאי לא אמור למנוע מעיתון או מכל מקור חדשותי אחר , לפרסם מידע חיוני שנוגע לציבור , ושוב, עליו להיצמד לאמת ולחשוף אותה בפני הציבור ובשום פנים ואופן לא להסתירה . העיתונאי ממלא חלק חשוב בגיבוש דעתם של הציבור לגבי נושאים שונים לכן חשוב כי יהיה נאמן לאמת , יחשוף פרטים מדויקים, אמינים ואמיתיים. 

2) פרטיות - בהתאם לזכותו של כל אדם לפרטיות בחייו האישיים , האתיקה העיתונאית מחייבת את העיתונאים שלא לחשוף מידע שנוגע לפרטיותו של אדם , מבלי הסכמתו לכך. הפרטיות של כל אדם נשמרת בזכויות שלו כבן אנוש , ולכן העיתונאים חייבים לכבד זכות זו ולא לפרסם מידע אודות חייו הפרטיים של אדם , ללא אישורו . מידע פוגעני , מעליב או מבזה , אותו חושף עיתונאי על בן אדם מסוים , נוגד את כללי האתיקה של העיתונאים , שלא אמורים לחדור לחייו של אדם , ולפרסם עליו מידע שלא מרצונו או כל מידע שפוגע בהם. אפשר לסטות מהאתיקה לפרטיות , רק כאשר מדובר בעניין ציבורי , ואז אתיקה מחייבת את העיתונאים לפלוש לפרטיות האדם ולהעביר את המידע לציבור הרחב , אך גם זה אמור להיות במידה הנכונה והראויה , ובאופן שיעשה נזק מינימלי לאדם שמידע אודותיו נחשף . פרסום מידע פרטי על אדם , דורש בירור עם אותו אדם , וידיעתו כי אותו המידע הולך להתפרסם עליו. נוסף על כך, האתיקה מחייבת לכתוב את תגובת אותו אדם , ובכך לתת לו הזדמנות לשפוף אור על הדברים שהתפרסמו ולהראות את הצד שלו . 

3) הצלת חיים - בעת הפעולה העיתונאית , נתקלים העיתונאים לא פעם במצבים קיצוניים , מאיימים ואף מסכני חיים. במצב כזה , העיתונאי יהיה שרוי בדילמה מוסרית , שמצד אחד עליו לספק את הסיפור ולעשות את העבודה שלו , ומצד שני כבן אנוש , עליו להגיש עזרה לאדם אחר הזקוק לכך. מצב כזה מוכר לעיתונאים בגלל עבודתם שהיא בעיקר "לתפוס את הרגע הנכון " והרגע הזה יכול להיות הרבה מאוד פעמים מצב שבו בן אדם נמצא בסכנת חיים. האתיקה באה לפתור לעיתונאים את הדילמה , ומכתיבה שללא ספק , עיתונאי חייב ליטול בחובה של הושטת יד לעזרה כאשר בן אדם אחד נמצא בסכנה חמורה וממשית לשלמות גופו או לחייו . עיתונאים חייבים לשים שנייה את עבודתם בצד ולסייע לאותו בן אדם שנתון בסכנה חמורה . האתיקה הזאת מראה ומזכירה את האנושיות של אדם לפני כל עבודה , תפקיד או מקצוע. 

"שוברים שתיקה "/ "אם תרצו "

בישראל קיימים שני אירגונים , שפועלים באופן מנוגד ונאבקים אחד בשני בגלל האידיאולוגיה השונה של כל אחד מהם . לארגון הראשון קוראים " שוברים שתיקה" , הוא אוסף עדויות של חיילים קרביים ששירתו בצהל ומספרים על השירות הצבאי . לפי הצהרתם , המטרה של הארגון להעלות את המודעות למציאות היומיומית שמתרחשת בישראל וגבולותיה , ולהראות מה קורה בגבולות עם התושבים הערבים.הארגון פעיל בהרבה מדינות בעולם ומקיים הרצאות שונות לאנשים ברחבי העולם ובו מראה את התכנים שאסף.  הארגון השני נקרא " אם תרצו" , הארגון הוא בעצם תנועה ישראלית , שמטרתה העיקרית היא לפעול למען העלאת המודעות לערכי הציונות . התנועה תומכת בחיילי צהל ובשירות הצבאי . 
מהגדרת שני הארגונים זה ברור כי המטרות שלהן מנוגדות , ולכן הן נמצאות במאבק תמידי אחת נגד השנייה.

סרטון "אם תרצו"

בסרטון הבא , מוצג ארגון "אם תרצו" במהדורת חדשות ערוץ 2 ע"י סרטונם החדש.  במהדורת החדשות מתואר כי ארגון "אם תרצו" יוצא כנגד הארגון השני , "שוברים שתיקה" , בקמפיין יוצא דופן. הקמפיין שלהם מבוסס על סרטון שהכינו שבמרכזו ניצב אדם , המציג את עצמו כפלסטיני ,או "מחבל " כפי שנאמר בסרטון. אותו מחבל כמעט ודוקר אך נעשית השהייה , במלך ההשהיה מתארים בסרטון ארבעה דמויות שמוצגות כישראלים "שתולים" , כלומר ישראלים שתולים של מדינות אחרות , שיוצאות נגד מהלכי ישראל. בסיום סרטון הקמפיין נאמר כי "בעוד אנחנו נלחמים בטרור הם נלחמים בנו ". סרטון הקמפיין הוא בעצם כנגד פעולותיהם של "שוברים שתיקה" ויוצא על מנת להעלות את המודעות למעשיהם , השגויים בעיניהם, של ארגון " שוברים שתיקה" . ארגון "אם תרצו" , אשר נלחם בטרור ורוצה להפיץ את ערכי הציונות ואת החשיבות והתמיכה בשירות הצבאי , מתנגד בתוקף לפעולות שעושה ארגון "שוברים שתיקה " , ולכן הקמפיין מעביר לאזרחים את התחושה החזקה כי מי שהולך אחרי ארגון "שוברי שתיקה " בעצם תומך בטרור ובמחבלים. בהמשך הסרטון , כאשר חוזרים למהדורה , מציגים המגישים את תגובתו של נפתלי בנט אשר תומך ברעיון "אם תרצו" ומנסה למנוע , מעבר לחוק שכבר קיים , את כניסתם של "שוברי שתיקה" לבתי הספר על מנת להרצות לתלמידים . לסיכום , הסרטון הבא מציד את הקמפיין של "אם תרצו " כנגד הארגון השני , מתאר את הגישה וההשקפה שלהם בנוגע למה שמתרחש ומציג את עמדת שר החינוך לסוגיה. למרות שזה לא נאמר בסרטון , הקמפיין של " אם תרצו " מוצג כסרטון הסתה כנגד הארגון השני , שלא רק מעביר את דעתם , אלא מעביר את התנגדותם הנחרצת לפעילות של "שוברים שתיקה". 









סרטון " שוברים שתיקה " 

הסרטון הבא שמוצג הוא סרטון התגובה של " שוברים שתיקה" על סרטון הקמפיין של "אם תרצו " שהוצג קודם. בסרטון מתארים חברי "שוברים שתיקה " את הפעולות שעושים חברי הארגון השני. במהלך הסרטון הם חוזרים ואומרים " אם היינו עושים סרטון הסתה " ולאחר מכן מציגים פעולות הסתה כנגד הארגון "אם תרצו". סרטון זה בעצם מגיב לסרטון ההסתה של "אם תרצו" בסרטון הסתה משלהם , שהדגש בו הוא להציג את פעולות "אם תרצו " באופן שלילי והדגשת המילה " הסתה " אשר מביעה את דעת "שוברים שתיקה" בנוגע לסרטון ההסתה שנעשה נגדם. בסרטון הזה יוצאים חברי "שוברים שתיקה" נגד המנכל של " אם תרצו" ומהלך הסרטון המתואר בעצם מרמז על מהלך הסרטון של "אם תרצו" וההסתייגות ממנו. הסרטון בא לזעזע את הצופים ולהראות להם את "האמת שלהם" לגבי הארגון השני כתגובה לסרטון הקמפיין שעשו. בסרטון מוצגת תנועת "אם תרצו" כבלתי אמינה ומעודדת לאלימות כאשר , תומכיה הם אנשים אנטישמים . בסיום הסרטון ניתן לראות את ביבי בדבריו לתמיכת הארגון " אם תרצו " בקמפיין שלהם , והסרטון מסתיים בהפגנות אלימות נגד יצחק רבין ובמילים " אנחנו  לא צריכים סרטון הסתה, אנחנו יודעים לאן זה מוביל". במילים אלה מדגישים בקמפיין שלהם בסרטון הזה את ההסתה שנעשתה נגדם וטוענים שמצב כזה כבר קרה בימי רבין , ולבסוף הוביל לרצח. בתגובה עוצמתית זו , מכוונים " שוברים שתיקה " את האש ל"אם תרצו" באמירה כי סרטון ההסתה שפרסמו מוביל לאלימות ומשחזר את זמניו של רבין . לסיכום, הסרטון הוא בעצם התגובה של "שוברים שתיקה" לסרטון הקמפיין של " אם תרצו" , הוא מציג אותם באופן  שמעודד אלימות והסתה . הם מציגים עובדות לגבי הארגון השני שמציג אותו כבלתי אמין , שמשיג את מימונו מכל מקור , ולמרות ערכיו הציוניים , מממניו הם אנטישמיים ותומכי היטלר . סרטון זה אך כי מראה כי מתנגד להסתה שעשו נגדו חברי הארגון השני, עושה בדיוק אותו דבר כאשר גורם להסתה נגדם.  

הדעה שלי :

בדעה הראשונית שלי , וברגע שרואים את הסרטונים וקוראים על מה הם מדברים , התמיכה שלי ישר מופנית לכיוון הארגון " אם תרצו". הארגון הזה מקדם את ערכי הציוניות , את ערכי "אהבת הארץ" ואת החשיבות בגיוס לצה"ל ושירות המדינה . בנוסף , הוא מעודד צעירים לנהוג על פי עקרונות אלו על מנת לשמור על המדינה שלנו . כמובן , כתוצאה מהרצון לשמור על המדינה , "אם תרצו" מקדמת את המודעות למלחמה בטרור שמתרחש בארץ . הדעה הפוליטית שלי נוטה ימינה ושמאלה במצבים שונים ובהקשר של נסיבות שונות , אך באופן מובהק אני יכולה להגיד כי טרור , מלחמה , אלימות אינם הדרך להשגת כל דבר. אני נגד כל דבר שיוביל למלחמה , ולכן אני מעריכה מאוד את היוזמה של " אם תרצו " לנסות ולקרוא לאנשים להילחם בתופעה. אך , לדעתי , הם עושים זאת בדרך שאינה נכונה . במקום להתמקד בקידום הדרך שלהם , העקרונות והערכים שלהם , הם משקיעים יותר זמן במאבק עם הארגון השני " שוברים שתיקה" . ההסתה שהם הובילו בסרטון הקמפיין שלהם , הייתה ממש שגויה בעיניי . איני חושבת שזה נכון לבוא ולהסית נגד ארגון אחר , אפילו אם הוא נוגד כל עיקרון או ערך שהם מאמינים בו . הם היו צריכים להתמקד יותר בהעלאת המודעות לעקרונות שהם רצו להעביר ולא בשלילית העקרונות שארגון אחר מעבירים , וכאן לדעתי הייתה הטעות שלהם. ההסתה אינה מובילה לשום דבר מלבד לאלימות , מאבקים , פוגענות והשפלות. זוהי אינה הדרך להראות "אהבת הארץ" ולתמוך במדינה, וזה אף עלול להוביל למצב הופכי בו אנשים ימרדו בממשל , יביאו למאבקים וסכסוכים בתוך המדינה עצמה , וכך כל העניין של " אהבת הארץ " גם יפגע כתוצאה מכך. 
ועכשיו , בהקשר לארגון "שוברים שתיקה" , איני מסכימה כלל עם הדעות שלהם והדרך בה הם מעבירים אותן. מה שארגון זה עושה , זה בעצם לאסוף מידע מחיילים שהיו בשטחים ונלחמו נגד הערבים , ולקבץ את הכל כך שיוצא מצב שהתוכן של הדברים הם נגד החיילים שלנו , הצבא שלנו ואף המדינה. כמובן שהעניין גורם לבן אדם לחשוב , איך זה יכול להיות שחייל , ששירת את המדינה בגאווה וברצון , יכול לבוא ולהעיד נגד הצבא ? העניין הזה גורם לחלק מן אנשים להאמין לדבריהם של "שוברים שתיקה" ולהשתכנע שהם נכונים, אולי באמת משהו במערכת הצבאית שלנו פגום . יכול להיות שדברים שרואים כאשר אתה בשטח , שונים ממה שרואים מעמדה אחרת , אך אני יכולה להגיד בבירור , בתור מישהי שעתידה להתגייס לצה"ל ולשרת את המדינה , שאין זכות גדולה מזו . החיילים שמקריבים את חייהם , הם עושים זאת אך ורק בשביל להגן על המדינה . הצבא הישראלי אינו מכין מכונות ירי אנושיות , הדבר היחיד שהוא עושה זה לאמן חברה צעירים כדי שיוכלו להגן על עצמם ועל כל האזרחים במדינה במצב של טרור , מאבקים או מלחמה. המדינה הקטנה שלנו , מוקפת אויבים מכל צדדיה . ולמרות שאני לא מסכימה לדרכים של מלחמה , ואני מאמינה שאפשר להגיע לשלום ולחיות בשלום עם כל הערבים שמסביבנו , אני כן מאמינה שעלינו להגן על עצמנו בכל תוקף על מנת לממש את זכות הקיום שלנו במדינה . זאת המדינה של העם היהודי ויש לנו את הזכות המלאה לחיות בה. לכן , טענותיהם של " שוברי שתיקה" שטוענים כי צהל מתנהל לא כשורה , מבצע עוול והתעללות בערבים הפלסטינים , יכולות להיות נכונות , אך כל פעילות כזאת של צבא שתפקידו להגן על מדינה קטנה מפני אויבים רבים , מוצדקת מכל בחינה . כמובן , שלא צריך להרוג חפים משפע ולהתאכזר באופן שאינו אנושי , אך צה''ל לא סתם נקרא הצבא הכי מוסרי  והגון , יש לכך סיבה , והיא כי הוא אינו הורג אנשים ללא מניע מוצדק . הצבא אינו רוצח , הצבא מגן על עצמו ועל האזרחים אותם הוא מייצג , וכאן לדעתי הטעות של ארגון " שוברי שתיקה" בדבריהם. כל פעולות הצבא שלנו , הן במטרה מובהקת אחת , הגנה עצמית והמנעות מכל טרור , פיגוע או רצח שעלול להתרחש. נוסף על כך , אני מאמינה שהדרך בה מציגים "שוברים שתיקה" את דבריהם מתבצעת באופן הכי לא הוגן שיכול להיות. הם פונים לאנשים בחול , עושים הרצאות והסברות בנושא , ומסיתים אלפי אנשים נגד הצבא הישראלי והמדינה. אנשים שלא מהארץ לא מבינים מה מתרחש פה , ולכן כאשר באים אליהם חיילים לשעבר ומתארים זוועות שעברו , זה מסית כל אדם אוטומטית נגד המדינה. וגם ככה יש לנו מלא אויבים , גם ככה ברחבי העולם תמיד מאשימים את ישראל בכל מקרה שקורה בינינו לבין הערבים , אז עוד לבוא ולהשמיץ , ולהסית נגד המדינה גורם עוול מאוד גדול לכל אזרח ואזרח . זוהי אינה הצורה להעביר דברים . זוהי פשוט דרך קלה שבחר לה הארגון , כי זה ברור שאנשים "אובייקטיביים" שאינם שייכים לסכסוך ישראלי-ערבי ישתכנעו מכל "אמת" שיציגו בפניהם . לדעתי , הארגון הזה , ביחד עם " אם תרצו" פועלים בדרכים של הסתה , שאינן נכונות לדעתי כלל . 
לסיומו של דבר , אני יכולה להגיד כי איני מסכימה כלל עם ארגון "שוברים שתיקה" , לא עם התוכן ולא עם הצורה בה הם מעבירים אותו . אך עם זאת , בעוד שאני נוטה להסכים העקרונות של ארגון " אם תרצו " אני לא יכולה להגיד שאני מסכימה באופן מובהק עם הארגון . אני סבורה כי הם מתעסקים יותר מדי בהסתה , בשלילת דברי הארגון השני ופחות בקידום והעלאת המודעות לעקרונות הכל כך חשובים לדעתי . 
בסופו של דבר , אנחנו מדינה קטנה , מוקפת אויבים וסכנות , ולכן עלינו לשמור על עצמנו לקדם ערכים של ציונות משום שיהודי ירגיש שייך רק במדינה שלו , בכל מקום אחר ניהיה זרים . ואני חושבת שבזה צריך להתמקד . בלהגן על המדינה , לקדם ערכים של שלום , צדק , עזרה לזולת , ציונות , אהבת הארץ , דרך ארץ ולנסות ולהיות אנשים יותר טובים . עד שהארגונים לא יבינו כי לשם צריך לשאוף , להפוך בסופו של יום לבן אדם ישר והגון ,  לקדם את האמת בדרכים הנכונות ולא להיגרר למצב של הסתה , לא יהיה שיפור במדינה שלנו , ואף פעם לא נוכל להגיע באמת למקום של שלווה , שלום וצדק .